רת"ק 45761-03-17 "איילון קל-רום" בע"מ נ' אטיאס ואח'

1.בפניי בקשת רשות ערעור, שהגישה איילון קל-רום בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד פסק דין, שניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט דאוד מאזן) בת"ק 58247-07-14 ביום 03/03/15, אשר חייב את המבקשת לשלם למר רועי אטיאס ולגב' ויויאן אטיאס (להלן: "המשיבים 1 ו-2") את הסך של 6,920 ₪ וכן הוצאות משפט. כן מופנית בקשת רשות הערעור כנגד החלטת בית משפט קמא מיום 28/02/17, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין, שניתן בהיעדר התייצבות ביום 03/03/15.

2.ממקרא הבקשה עולה, כי ברקע להגשת בקשת רשות הערעור עומד הליך נוסף, המתנהל כנגד המבקשת בבית משפט השלום בהרצליה (תא"מ 40123-09-14), במסגרתו הוגשה כנגד המבקשת תביעה על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ, בגין נזק מתאונה על סך של 34,937 ₪.

3.המבקשת טענה, כי בפסק דינו של בית משפט קמא נפלה טעות, עת קבע כי הרכב שהיה מעורב בתאונה, מס' רישוי 54-698-67 (להלן: "הרכב"), היה בבעלות המבקשת. יתר על כן, טענה המבקשת, כי הנימוקים שהעלה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 28/02/17 מבוססים על השערות שגויות, אשר הופרכו בתצהירו של מר דודו מלכה, אשר הוגש על ידי המבקשת במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין. לטענת המבקשת, היא משמשת כחברת השכרה וליסינג לרכבים ולא הייתה בזמנים הרלבנטיים הבעלים של הרכב, אלא איפשרה לחברות שונות ששכרו ממנה כלי רכב, ובכלל זה חברת פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ, שהייתה הבעלים של הרכב, ליהנות מפרמיות ביטוח נוחות, ולכן, פוליסת הביטוח הונפקה על שמה. ואולם, מסקנתו של בית משפט קמא, בדבר בעלותה של המבקשת ברכב, שגויה.

4.המבקשת טענה בבקשה, כי לנוכח הקביעה השגויה בפסק דינו של בית משפט קמא, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, הן מחמת שיקול הדעת של בית משפט קמא והן מחמת חובת הצדק. עוד נטען על ידי המבקשת, כי אי התייצבותה לדיון נבעה מחמת טעות משרדית וכי היא הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין עוד ביום 30/03/15.

5.מעיון בתיק בית משפט קמא עולה, כי לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון בפני בית משפט קמא, שהתקיים ביום 01/03/15, ובית משפט קמא נתן את פסק דינו וחייב את המבקשת ונתבעים נוספים בפיצוי המשיבים 1 ו-2, הגישה המבקשת ביום 30/03/15 בקשה לבית משפט קמא, בה טענה, כי כתב התביעה והזימון לדיון לא הומצאו לה ונודע לה על ההליך רק ממקרא פסק הדין, ומשכך, ועל רקע טענות הגנה שנטענו על ידה בבקשה לביטול פסק הדין, עתרה לביטול פסק הדין.

6.עוד ביום 30/03/15, על רקע העובדה שבתיק בית המשפט מצוי היה אישור בדבר זימון המבקשת, ציין בית משפט קמא בהחלטה, כי על המבקשת לעיין באישור המסירה הקיים, עקב העובדה שנטען על ידה, כי מעולם לא קיבלה את כתב התביעה ונודע לה על הפרשה רק ממקרא פסק הדין. המבקשת לא הגישה כל בקשה או הודעה בעקבות החלטת בית משפט קמא מיום 30/03/15, ומשכך, סבר בית משפט קמא, ובצדק, כי המבקשת זנחה את הבקשה לביטול פסק הדין ותם הבירור בבקשתה.

7.ביום 20/12/16, בחלוף כשנה ו-9 חודשים, הגישה המבקשת הודעה נוספת, במסגרתה טענה לראשונה, ביחס לזיקה לרכב, כי הרכב היה בבעלות חברת פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ. בעקבות כך, ניתנה החלטה נוספת של בית משפט קמא מיום 20/12/16, במסגרתה ביקש בית משפט קמא מהמבקשת להבהיר, מה הקשר שלה עם הרכב ומדוע פוליסת הביטוח של הרכב הינה על שמה.

8.ביום 09/01/17 המציאה המבקשת תצהיר, שנערך על ידי מר דודו מלכה, בו נטען, כי המבקשת אינה הבעלים של הרכב, כי ברכב עשתה שימוש במועד התאונה חברת י.ת. אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ וכי המבקשת ביצעה את הביטוח בחברת כלל חברה לביטוח בע"מ, לבקשת חברת י.ת אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ, בהיותה חברה להשכרת רכבים וליסינג, על מנת שחברת י.ת. אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ וכן חברות נוספות ייהנו מפרמיות ביטוח נוחות.

9.בעקבות הודעתה המשלימה של המבקשת, קבע בית משפט קמא דיון בבקשה לביטול פסק הדין, שהתקיים ביום 28/02/17, במסגרתו התברר, כי המבקשת שילמה את חיובה על פי פסק הדין. באשר לזיקתה לרכב, צוין על ידי נציגה, מר דודו מלכה, כדלקמן: