רת"ק 43465-05-17 ווקנין נ' לוי ואח'

בקשת רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות בקריות שניתן ביום 18.4.17 במסגרת ת"ק 57163-01-16 (להלן: פס"ד).

המבקש הגיש לביהמ"ש קמא תביעה כספית בגדרה עתר לחיוב המשיבים בתשלום פיצוי בסך 29,351 ₪.

נטען בתובענה, כי ביום 31.8.15 עת המבקש נהג ברכבו, ארעה תאונת דרכים שעה שרכב אחר (להלן : הרכב הפוגע) שהיה נהוג ע"י המשיב מס' 1 (להלן: הנהג) פגע ברכבו והסב לו נזקי רכוש (להלן: התאונה). התביעה הוגשה כנגד הנהג והמשיבה מס' 2 שהייתה באותם הימים רשומה כבעלים של הרכב הפוגע (להלן : הבעלים או בעלת הרכב), וגם כנגד משיבה מס' 3 שביטחה רכב זה ביום התאונה בביטוח צד שלישי (להלן: המבטחת).

אף שביהמ"ש קמא מצא כי האחריות לקרות התאונה כולה רובצת לפתחו של הנהג, הוא החליט לחייב אך את הנהג לשפות את המבקש בגין נזקיו והורה על דחיית התביעה כנגד הבעלים והמבטחת. ביהמ"ש קמא הבהיר בפס"ד, כי יש להורות על דחיית התביעה כנגד בעלת הרכב בהיעדר אחריות או אשם מצידה.

עוד נקבע כי כפי הראיות שהוגשו, ובעיקר שתי שאילתות , הסתבר כי החל מיום 31.8.13 ונכון ליום התאונה רישיון הנהיגה של הנהג בוטל מכח סע' 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) דבר השולל את הכיסוי הביטוחי ומצדיק דחית התביעה כנגד המבטחת.

ביהמ"ש קמא הפנה לנוסח סע' 16 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 הקובע בזו הלשון:"

" בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שנכתב במפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24  חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת...".,