רת"ק 43287-05-16 אלבז רייך נ' סטורה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' השופטת ר. טיקטין – עדולם) בו חייב בית המשפט את המבקשת לפצות את המשיבה בסך של 1,500 ₪.

בין המשיבה למבקשת נוהל הליך קודם בו היו להן טענות הדדיות בנוגע למכר מכונית וכספים ששולמו בגין כך, וכן ביחס לשיק שנתנה המשיבה למבקשת בסך 3,000 ₪ בגין אותה עסקה.

2.במסגרת תיק זה (ת"ק 27874-02-15) הגיעו המבקשת והמשיבה להסכם בהליך גישור בו נקבע, כי המבקשת תשלם למשיבה סך של 1500 ₪, וזאת לסילוק מלא וסופי של כל התביעות ההדדיות, וכי המבקשת לא תעשה שימוש בשיק שנתנה המשיבה למבקשת על סך 3000 ₪.

3.מאוחר יותר הוברר, כי עוד קודם שנחתם ההסכם במסגרת הגישור, הגישה המבקשת את השיק האמור לביצוע ללשכת הוצאה לפועל. כאשר אף לאחר הסכם הגישור, לא נסגר תיק ההוצאה לפועל אלא זה נסגר רק ביום 01.01.15 – כמעט שנתיים לאחר החתימה על הסכם הגישור.

4.מכאן הגישה המשיבה לבית משפט לתביעות קטנות תביעה לחיוב המבקשת בתשלום פיצוי בסך 4,650 ₪ בגין הנזק שלטענתה נגרם לה, בשל כך שתיק ההוצאה לפועל נסגר באיחור.

המשיבה טענה בתביעה, כי היא זו שבסופו של דבר דאגה לסגירת תיק ההוצל"פ וכי לצורך כך הגיעה ללשכת הוצאה לפועל עשרות פעמים; השחיתה את זמנה; הדבר פגע בפרנסתה; ואף הוטל עיקול על חשבונה בבנק ושיק מסוים חזר בגין אותו עיקול.

5.המבקשת מנגד ביקשה לדחות את התביעה כנגדה וטענה, כי לא הייתה צריכה לסגור את תיק ההוצאה לפועל, וכי היא לא ידעה על המשך קיומו עד שקיבלה שיחת טלפון.

6.בית המשפט קמא קבע בפסק דינו, כי המבקשת הפרה את חובתה הקבועה בהסכם הגישור, שלא לעשות בשיק כל שימוש, משלא פעלה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

באשר לשאלה האם אכן נגרם נזק למשיבה בגין האיחור בסגירת תיק ההוצאה לפועל והיקפו של הנזק קבע בית המשפט, כי המשיבה לא הצליחה להוכיח נזקים קונקרטיים שנגרמו לה כתוצאה מכך שתיק ההוצאה לפועל נסגר באיחור.

יחד עם זאת, מצא בית המשפט לנכון לפצות את המשיבה בגין עגמת הנפש שנגרמה לה מהעובדה שתלוי ועומד כנגדה תיק הוצאה לפועל במשך תקופה כה ארוכה.