רת"ק 42123-06-17 פיטוסי נ' דנה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כ' השופט העמית יובל שדמי) מיום 3.5.17 (ת"ק 44592-08-15, להלן: פסק הדין).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מן הטעמים הבאים:

תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כי המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, הינו 15 יום מיום מתן פסק הדין. אף בפסק הדין צוין, כי הצדדים רשאים לבקש לערער על פסק הדין בתוך 15 יום ממועד המצאתו לידיהם.

פסק הדין הומצא למבקש ביום 11.5.2017. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהיום האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל ביום ו', הרי שהמבקש היה רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום א' - 28.5.17 (ראה תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (פגרות) תשמ"ג - 1983).

הבקשה להארכת מועד הוגשה על ידי המבקש ביום 28.5.2017. הבקשה הוגשה אמנם בבית המשפט קמא, אך צוין בה במפורש כי היא מיועדת לבית משפט זה ואף בהחלטה מיום 28.5.17 נקבע כי יש להעבירה לבית משפט זה. נמצא, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור, טעם המצדיק היעתרות לבקשה (ראה: בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, 23.8.2006).

זאת ועוד, מטענות ב"כ המבקש עולה כי עוד קודם להגשת הבקשה, נתבקש המשיב ליתן עמדתו ביחס להצעת הפשרה שהועלתה לאחר פסק הדין, תוך שהובהר לו כי יש להתחשב במועד הקבוע להגשת בקשת רשות ערעור. עובדה זו מקהה מעוצמת אינטרס ההסתמכות של המשיב בדבר סופיות הדיון.

על יסוד האמור לעיל ובהתחשב בנימוקי המבקש בנוגע לסיבות בגינן הוא נדרש להארכת מועד מעבר ל- 15 הימים הקבועים בתקנות, הריני נעתרת לבקשה ומאריכה את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד בו הוגשה בפועל.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.