רת"ק 41729-12-15

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע

ת.ק. 48931-07-15, מיום 18.11.2015

שניתן על ידי כב' השופטת רחלי טיקטין-עדולם

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' השופטת רחלי טיקטין-עדולם), אשר דחה את תביעת המבקש לתשלום פיצוי בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו בקשר עם תיקון מכשיר הטלפון הנייד שברשותו.

2. במסגרת כתב התביעה טען המבקש, כי בחודש אפריל 2015, הפקיד מכשיר טלפון סלולרי שבבעלותו באחת מנקודות השירות של המשיבה וקיבל מכשיר טלפון חלופי עד לסיום תיקון מכשירו. לאחר מספר ימים, יצרו עמו נציגי המשיבה קשר, והודיעו לו, כי המכשיר אינו בר תיקון; הוצע לו לרכוש מכשיר חדש; והוא סרב. עוד טען המבקש, כי במעמד אותה שיחה, בקש שיעבירו את מכשירו לנקודת השירות בבאר שבע, כדי לבחון אפשרות לתקן את המכשיר ולגבות את המידע המצוי בו. לטענת המבקש, על אף שקבל הודעה, שמכשירו הגיע לנקודת השירות בבאר-שבע (הודעה שהתקבלה מספר שבועות לאחר בקשתו), כאשר הגיע ביום 06.07.2015 לאסוף את המכשיר, נאמר לו, כי המשיבה פירקה את המכשיר והוא אינו קיים יותר.

   המבקש הדגיש בכתב התביעה, כי מעולם לא קבל התראה על השמדת המכשיר; וכי המכשיר, עליו שילם את מלוא התשלום, היה בבעלותו המלאה. על כן, העמיד את תביעתו על סך 10,140 ₪ (4,290.48 ₪ בגין עלות המכשיר; 1,500 ₪ בגין רכישת מכשיר חדש; 3,500 ₪ פיצוי בגין אובדן המידע והפגיעה הקניינית; 850 ₪ בגין ייעוץ משפטי; ופיצוי בגין הוצאות משפט לשיקול דעת בית המשפט).

   המשיבה טענה בכתב הגנתה, כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, וכי המבקש העמיד תביעתו על סכום מופרז מבלי להציג כל ראיה המצדיקה זאת. לגופן של הטענות שבכתב התביעה טענה המשיבה, כי ביום 10.03.2015 הפקיד המבקש את מכשירו לתיקון, ובבדיקת מעבדה נמצאה קורוזיה במכשיר, שגרמה לנזק בלתי הפיך, ולא ניתן היה לתקן את המכשיר. לטענתה, כי הוצע ללקוח להחליף את מכשירו התקול במכשיר חלופי מאותו הדגם בעלות מופחתת (במסגרת זכאותו בשירות האחריות והתחזוקה), אך הוא סרב; כי המבקש לא ציין שברצונו לנסות לגבות את התכנים המצויים במכשיר או לתקן את המכשיר במעבדה אחרת; כי קיימים פערים מהותיים בהשתלשלות האירועים כפי שמתאר המבקש, שכן רק ביום 06.07.2015 פנה לקבל את מכשירו בנקודת השירות, כלומר כארבעה חודשים לאחר שמסר את המכשיר לתיקון; כי בטופס הפקדת המכשיר לתיקון, מצוין, כי המשיבה שומרת את המכשיר לתקופה שאינה עולה על 30 ימים, וכי עוד במעמד הפקדת המכשיר במעבדה, אישר המבקש לבצע צריבה של התכנים המצויים על גבי המכשיר, פעולה אשר ממילא מוחקת את הנתונים והמידע אשר מצוי במכשיר. המשיבה אף ציינה, כי המלצתה ללקוחותיה, כפי שמובאת בהסכם ההתקשרות, לגבות את המידע המאוחסן על המכשיר.

   המבקש הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, בו טען, כי המשיבה הודתה באופן חלקי בסכומים שנתבעו על ידו, כאשר פנתה אליו בהצעה לשלם לו את עלות המכשיר עצמו (כ-4,300 ₪); בכל האמור לדרישתו לקבלת פיצוי בגין רכישת מכשיר חדש (כ-1,500 ₪), צרף המבקש צילום מתוך אתרי אינטרנט המוכרים מכשיר זה; באשר לדרישתו לפיצוי בגין אובדן המידע, טען, כי מדובר במידע בעל ערך רגשי רב, וכי הפיצוי המבוקש הינו סמלי בלבד, שכן לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו; ובאשר לפיצוי בגין ייעוץ משפטי, טען, כי קיבל ייעוץ אשר טרם שילם בגינו. עוד ציין, כי גרסת המשיבה בכתב ההגנה אינה אחידה; כי השמדת המכשיר נעשתה בחוסר תום לב ומבלי להתריע כלל על כוונה לעשות כן; וכי לא הוסבר לו על ידי נציגי המשיבה מה משמעות צריבת התכנים במכשיר.