רת"ק 40179-02-15 בן דוד נ' קפלן ואח'

לפניי בר"ע שהוגשה ביום 17.2.15. עם כל הכבוד לתחושת הקיפוח של המבקש על תוצאת פסק דינו של בית משפט קמא מיום 25.1.15 (כבוד הרשם הבכיר אופיר יחזקאל), שניתן אולי להבינה במידת מה, עדיין לא ניתן הסבר מצדו מדוע הוא הסתפק בהגשת חוות דעת לעניין הנזקים בלבד ונמנע מלהגיש לבית משפט קמא את חוות הדעת של בוחן התנועה לעניין האחריות לקרות התאונה, לא כל שכן שלא הזמינו למתן עדות, אלא בחר להכין את חוות הדעת האמורה רק ביום 12.2.15, כנראה לקראת ניסיון הגשתה לערכאת הערעור.

לא זו אף זו, המבקש יכול היה וצריך היה להגיש בקשה להגשת ראיות בערעור (תקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), אך נמנע מלעשות כן, ובחר, חלף זאת, לצרפה לבקשה דנא מבלי לקבל רשות מוקדמת לכך, כמתחייב על פי דין. בנסיבות אלו, אינני יכול להעניק משקל כלשהו לחוות הדעת של הבוחן מר עמיאל.

בית משפט שלערעור איננו בגדר מקצה שיפורים לבית משפט קמא. כאמור, חוות הדעת של מר עמיאל הייתה צריכה להיות מוכנה לקראת הדיון בבית משפט קמא חלף הכנתה רק לאחר מתן פסק הדין. אומר בזהירות: ייתכן בהחלט שאילו הוגשה זו במועד, ומר עמיאל היה גם מוזמן להעיד, היה הדבר מסייע למבקש, ולו מבחינת קביעת אשם תורם שהיה לפחות מחלק את האחריות לתאונה בין שני הצדדים.

במצב דברים זה, ומשהעידו בבית משפט קמא רק הצדדים לתביעה ועדה שלא הייתה עדת ראיה לתאונה; ואילו ובוחן התנועה מר עמיאל, שבדק את נושא האחריות לתאונה, כלל לא הוזמן למתן עדות, ובית המשפט סמך ממצאים על פי העדים שכן העידו, וקבע שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת התביעה - אין בית משפט שלערעור יכול להתערב בכך, שכן אין מדובר באחד מבין אותם מקרים קיצוניים וחריגים, שאינם סבירים בעליל, המחייבים התערבות. במקרה דנן, אין אחיזה לקביעה כזו, בין השאר בשל מחדלו של המבקש, כאמור לעיל.

5. הבקשה אפוא נדחית, ומשלא נתבקשה תגובת המשיבים – אינני עושה צו להוצאות.

נא להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ה, 01 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.