רת"ק 38929-09-14 שי נ' שצקין

הרקע וטענות הצדדים

1.המשיב הינו הבעלים של דירה ברחוב איריס במושב רנן (להלן: "הדירה" או "המושכר"), דירה אותה המבקשת שכרה מן המשיב. המשיב חתם על הסכם שכירות עם צד נוסף, מר משה נדב תורג'מן (להלן: "תורג'מן"), ביום 18.4.2013 לפיה הוא ישכיר למר תורג'מן את הדירה החל מיום 12.7.2013, זאת על אף שבהתאם להסכם השכירות היה על המבקשת לפנות את הדירה רק בסוף חודש 8/2013. לטענת המשיב, עשה זאת לאחר שהמבקשת הבטיחה לו ולאשתו כי תפנה את הדירה במועד מוקדם יותר מזה הנקוב בחוזה עמה- ביום 1.7.2013 ובהסתמך על כך חתם על הסכם שכירות החדש.

לאחר שהמבקשת הבהירה למשיב כי לא תפנה את הדירה במועד מוקדם יותר מזה הנקוב בחוזה עמה, שלח המשיב ביום 10.6.2013 הודעה לתורג'מן כי הוא מבקש לבטל את ההסכם עימו.

לאחר ביטול ההסכם כאמור הגיש אותו תורג'מן תביעה כנגד המשיב בבית משפט לתביעות קטנות ותבע פיצוי בשל נזק שנגרם לו לדבריו בשל בגין הפרת החוזה עמו, ואילו המשיב הגיש הודעת צד ג' כנגד המבקשת. בהודעה נטען, כי המבקשת אחראית להפרת ההסכם שלו עם תורג'מן. מכאן, באם נגרם לו נזק הרי יש לחייב בו את המבקשת, אשר לא עמדה בהבטחתה לפנות את הדירה במועד מוקדם יותר, למרות שהסכם השכירות שנחתם עם מר תורג'מן היה על דעתה, ואף נטען לאי תשלום דמי שכירות ונזק למושכר.

מנגד טענה המבקשת כי חתימת ההסכם על ידי המשיב עם תורג'מן נודעה לה במפתיע, וכי אין לה כל אחריות לנזק ומכאן דין ההודעה לצד ג שהוגשה כנגדה להידחות.

2.לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שהוגש לפניו קיבל בית המשפט קמא את תביעתו של מר תורג'מן באופן חלקי. תחילה קבע בית המשפט שהוא אינו מקבל את טענת המשיב, כי ידיעתו של תורג'מן אודות הסיכום עם המבקשת על הפינוי המוקדם של המושכר מסירה את האחריות להפרת ההסכם מן המשיב, מאחר ובהסכם לא צוין כי הוא מותנה בפינוי הדירה, ומשהמשיב לא התנה זאת מפורשות בהסכם, היה עליו למסור את הדירה בזמן שנקבע. לפיכך קבע בית המשפט, כי על המשיב לשלם לתורג'מן את הפיצוי המוסכם בגין הפרה אשר נקבע להסכם בסך של 2,900 ₪.

באשר להודעת צד ג' שהגיש המשיב כנגד המבקשת נקבע, כי שני הצדדים (המשיב והמבקשת) לא נהגו באופן מסודר וברור בנוגע למועד סיום השכירות ועל כן מצא בית המשפט, כי לשני הצדדים אחריות להפרת ההסכם עם אותו תורג'מן.

צוין, כי מן התמלילים שהוגשו על ידי המשיב עולה שהמבקשת ידעה והסכימה לפינוי מוקדם של המושכר ויחד עם זאת נראה, כי היא הייתה סבורה שהדבר מותנה בכך שהיא תמצא דירה חלופית.

נוכח אחריות שני הצדדים מצא בית המשפט לחייב את המבקשת במחצית הפיצוי המוסכם וכן חייב בית המשפט את המשיב והמבקשת יחד בתשלום הוצאות בסך של 200 ₪.

יצוין כי בית המשפט לא דן בנזקים שלטענת המשיב נגרמו לדירה על ידי המבקשת מאחר והם חורגים מגבולות הודעת צד שלישי.