רת"ק 38695-06-16 אופרייט ליס בע"מ נ' מגיה

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון בת"ק 59207-12-15 מפי כב' השופט עידו כפכפי מיום 8.6.2016

1.המבקשת הינה חברה בערבון מוגבל העוסקת בין היתר בהשכרת רכבים והיא הבעלים של רכב סקודה אוקטביה, אשר היה מעורב בתאונה עם משאית בה נהג המשיב ביום 04.12.15, (להלן: "התאונה").

2.המשיב הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות באשקלון כנגד המבקשת וכנגד נהגת הרכב, עדי אדר, בגין נזקים שנגרמו למשאיתו בתאונה בה דרש המשיב פיצוי על נזקו בסך 27,000 ₪ וזאת על בסיס דו"ח שמאי באשר לנזק שנגרם למשאית ואישור בדבר הפסד עבודה של 3,500 ₪ ליום. לטענת המשיב, נהגת רכב הסקודה שבבעלות המבקשת היא שאחראית לתאונה, שכן היא ביצעה פניית פרסה בתוך הכיכר בניגוד להוראות התמרור ופגעה במשאיתו, וכי נגרם לו נזק עצום למשאית.

3.המבקשת מצדה שללה את אחריותה לתאונה וטענה, כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של המשיב, אשר נסע במהירות ופגע ברכב המבקשת בתוך הכיכר. לטענתה, המשיב הוא שנהג ברשלנות ולא הבחין ברכב הסקודה שכבר נסע בכיכר ועל כן דין התביעה להידחות כאשר אף הנזק מופרז ובלתי מבוסס.

4.בדיון בבית משפט קמא העידו המשיב, עד מטעמו אשר נסע אחרי נהגת הסקודה בעת התאונה וראה כיצד התרחשה, נהגת הרכב עדי אדר, ואביה שהתייחס לכל שאירע לאחר התאונה.

5.בית המשפט קמא בפסק דינו ציין, כי לאחר שמיעת העדויות מצא שלא נסתרה גרסת המשיב לפיה הוא נסע בכיכר והתכוון להמשיך לכיוון מזרח ונהגת הסקודה שהגיעה מולו ביצעה פניית פרסה במקום אסור וכתוצאה מכך פגע הצד השמאלי קדמי של המשאית ברכבה.

בית המשפט ציין עוד, כי גרסת המשיב נתמכת בגרסתו של העד מר מכלוף אשר לא היה לו עניין בתוצאות ההליך, והוא שנסע מאחורי רכב המבקשת וראה כי הנהגת פנתה בפתאומיות לפני מעגל התנועה.

נוכח האמור קיבל בית המשפט את גרסת המשיב ומצא כי למבקשת ולנהגת הרכב אחריות מלאה להתרחשות התאונה. באשר לנזק מצא בית המשפט לנכון לחייב את המבקשת בנזק שהוכח בהתאם לדו"ח השמאי - בסך 12,394 ₪, בשכר טרחת השמאי בסך 811 ₪ וכן בהוצאות המשיב בסך 500 ₪. באשר ליתרת הנזק הנתבע, לא מצא בית המשפט כי זה הוכח ועל כן ראה לנכון לדחותו.

6.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה עותרת המבקשת להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. בבקשה צוין כי פסק הדין אינו מתיישב עם מוקדי הנזק ברכבים ואף מתעלם כליל מעדות נהגת הרכב; כי נזקי הרכב הינם במוקד אחורי ונזקי המשאית הינם במוקד חזית, ועל כן מיקום הנזקים מעיד על כך שרכב המבקשת היה לפני המשאית ובתוך הכיכר בעת התאונה; כי ממיקום הנזקים ברכבים ברורה אשמתו של המשיב אשר לא שם לבו לרכב המבקשת שהיה כבר בתוך הכיכר. עוד נטען כי אף אם נהגת המבקשת ביצעה פניית פרסה, הרי המשיב לא שמר מרחק מן הרכב ; כי עדות העד הניטראלי מלמדת כי המשיב הוא שפגע ברכב המבקשת ותומכת בגרסת נהגת הרכב; וכי לא הוכח שמדובר בפניית פרסה אסורה.

נוכח האמור טענה המבקשת, כי לא היה מקום להטיל את האחריות לקרות התאונה לפתחה, וכי טעה בית המשפט כשקיבל את תביעת המשיב במלואה, למרות שנטל ההוכחה לא הורם.