רת"ק 38592-10-15 מעבדת פארק הסלולר נ' סטמבולצ'יק

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי), אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המשיב, וחייב את המבקשת לשלם למשיב סך 2500 ₪. כן נדחתה התביעה שכנגד שהגישה המבקשת.

2.כאמור בפסק הדין, המשיב פנה אל המבקשת בבקשה לתקן מכשיר טלפון נייד. לטענת המשיב רבכתב התביעה, לאחר התיקון הראשון התגלתה תקלה נוספת, ולאחר תיקונה התגלתה תקלה נוספת (שלישית במספר). המשיב טען כי התקלות המאוחרות מקורן בתיקון הראשון, המבקשת טענה כי מדובר בתקלות שונות שאין ביניהן קשר.

המשיב הגיש תביעה לפיצוי בסך 4,800 ₪ . המבקשת הגישה תביעה שכנגד ע"ס 19,273 ₪ בגין פגיעה במוניטין ופגיעה בפרנסה.

ביהמ"ש קבע כי רצף התקלות שאירעו כולן בסמיכות לתיקון הראשון מלמד על תקלה שנגרמה למכשיר במהלך התיקון הראשון, וכי המשיב הוכיח שהמכשיר הוחזר לו עם תקלות שלא היו קיימות עת השאיר את המכשיר לתיקון (הראשון) אצל המבקשת, ועל המבקשת לפצות את המשיב. מאחר ואין מדובר במכשיר חדש, הועמד הפיצוי על דרך האומדנא ע"ס 2,500 ₪.

התביעה שכנגד נדחתה לאחר שלא הוכח כי המשיב גרם לביטול חוזה עבודה והפסד הכנסה ולא הוכח קשר סיבתי בין פניית המשיב לתיקון אצל המבקשת לבין ירידה בהכנסותיה של המבקשת.

לפיכך, הגיע בימ"ש קמא לתוצאה האמורה לעיל.

3.לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא כאשר לא לקח במכלול שיקוליו את העובדה כי המשיב קיבל מכשיר טלפון חלופי; הפרוטוקול אינו משקף את הטענות שנטענו בבימ"ש קמא; המכשיר הובא לתיקון השני בעקבות נזק שנגרם כתוצאה מאשמת המשיב.

4.דין הבקשה להידחות.

כידוע, תינתן רשות ערעור על פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים ו"במשורה", ורק כאשר מדובר בשאלה עקרונית, או כאשר נפלה טעות על פניו של פסק הדין (ר' רע"א 2095/15 אולמי נפטון נ' משיח, מיום 20.05.15).