רת"ק 37813-09-14 טן חברה לדלק בע"מ ח.פ. 511540809 נ' פוליאנובסקי ואח'

1.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ואין מקום להתערב או לשנות החלטת בית המשפט קמא.

2.בבקשה עותרת המבקשת (להלן: "החברה") כנגד פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופט יוסי טורס) בת"ק 62287-12-13 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין קיבל בית המשפט קמא תביעת המשיבה נגד החברה וחייבה לשלם למשיבה סך של 16,693 ₪ בצירוף 1,000 ₪ הוצאות.

3.בפסק הדין נדון מקרה אשר אינו מוכחש על ידי הצדדים אשר אירע ביום 16.1.2013. המשיבה הגיעה לתחנת הדלק שמנהלת החברה ומתדלקת, עובדת החברה הוסיפה כמות שמן למיכל השמן במכונית המשיבה. בית המשפט קמא קיבל טענות המשיבה כי למיכל השמן במכונית המשיבה נמזגה כמות עודפת של שמן גבוהה מן המותר דבר שגרם לנזק למכונית המשיבה וחייב בסופו של יום החלפת המנוע.

בית המשפט קמא בפסק דינו קבע כי:

Iהנזק למנוע מכונית המשיבה נבע מכמות שמן העולה על המותר שהייתה במיכל השמן במנוע.

IIכמות השמן העודפת נגרמה ממזיגת שמן למיכל השמן על ידי עובדת החברה ובמיכל השמן לא הייתה כמות עודפת קודם שהגיעה המשיבה לתחנת הדלק של החברה. לעניין זה נקבע כי רק בשל טעות סופר נרשם בחשבונית שהוציא המוסך שטיפל ברכבה של המשיבה לאחר האירועים מיום 16.1.2013 כי הרכב של המשיבה הגיע עם 8 ק"ג שמן מעל המותר. בית המשפט קמא קבע כי הכוונה בכתוב הייתה כי מהרכב הוצאו כמעט 8 ליטר שמן.

IIIלחברה לא נגרם נזק ראייתי בשל העדר יכולתה לבדוק מנוע רכבה של המשיבה לצורך התגוננות בפני התביעה שהוגשה נגדה. נפסק כי אכן המנוע הפגום במכונית המשיבה לא נשמר ואולם נפסק כי לא נגרם נזק לחברה לאחר החלפתו. זאת בין השאר משום שלחברה ניתנה הזדמנות לבדוק רכבה של המשיבה מספר ימים לאחר האירועים מיום 16.1.2013, לאחר שכמות השמן העודפת נשאבה במוסך איך היא הוזהרה כי המשך שימוש בו עלול לגרום נזק. נקבע כי לחברה הייתה הזדמנות לבדוק המנוע במהלך מו"מ שנוהל בין הצדדים מספר ימים לאחר האירוע מיום 16.1.2013 במהלכו הייתה נכונה החברה להיענות לחלק מדרישות המשיבה ובשל סירובה להיענות לכל הדרישות לא הבשיל המו"מ לכלל הסכם.

עוד נקבע כי החברה לא הציגה חוות דעת ממנה ניתן היה להבין מה הייתה יכולה לתרום להגנתה בדיקה מאוחרת נוספת של המנוע שנפגם והוחלף. זאת במיוחד לאחר שבמהלך הדיון בבית המשפט קמא בחרה החברה לא להביא מומחה כלל במענה למומחה התובעת ונציג החברה אף טען בדיון מיום 30.7.2014 כי דבריו של השמאי מטעם התובעת מקובלים עליו בעיקרון ורק נתוני היסוד שנויים במחלוקת.

4.בית המשפט קמא קבע עוד קיומו של קשר סיבתי בין האירועים מיום 16.1.2013 והנזק שנגרם למנוע רכבה של המשיבה בין היתר גם משום שקודם לאירועים מיום 16.1.2013 לא אובחן כל נזק ברכב המשיבה והוא היה תקין. מכאן הסיק בית המשפט קמא כי לא ניתן היה להניח שהייתה ברכב כמות עודפת של שמן או פגם לפני יום 16.1.2013 או כי גורמים אחרים מאירועי יום 16.1.2013 גרמו לתקלה במכונית המשיבה. נקבע עוד כי סמיכות גילוי הפגם במנוע לאחר יום 16.1.2013 ולאחר שנשאבה הכמות העודפת של השמן מהמנוע כאשר רכב המשיבה נבדק במוסך מאושר וניתנה אזהרה כי אפשר והמשך השימוש יגרום נזק מחייב קביעת קשר סיבתי בין הפעולות שאין מחלוקת שביצעה מתדלקת עובדת החברה ביום 16.1.2013 וגרימת הנזק לרכב המשיבה.

5.בבקשה דנן מודע ב"כ החברה לקשיים על פי ההלכה הפסוקה במתן רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות ולהלכה לפיה רשות ערעור במקרים אלו תינתן במקרים חריגים ביותר ואולם טוען כי:

Iמדובר בפסק דין שהטעות המשפטית והעובדות גלויה על פניו.

IIבית המשפט קמא בסס פסק דינו על חוות דעת תיאורטית של מומחה שלא בדק הרכב.

IIIבית המשפט קמא התעלם מהנזק הראייתי שנגרם כתוצאה מהשמדת המנוע הפגום והעדר יכולת החברה לבדקו.