רת"ק 37550-09-14.ליאון פרץ נ' גססטנרטק בע"מ
|
רת"ק בית המשפט המחוזי באר שבע |
37550-09-14
29.10.2014 |
|
בפני השופטת: רויטל יפה כץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: ליאון פרץ |
המשיבה: גססטנרטק בע"מ |
| החלטה | |
1.החל מספטמבר 2009 ועד ליום 31/09/11, שכר המבקש מכונת צילום מהמשיבה. לטענתו, בתחילת שנת 2011 התגלו בעיות שונות בתפקוד המכונה, ובעקבות דין ודברים בין הצדדים הוסכם, כי יוכל לרכוש את המכונה בתום תקופת השכירות, תמורת סך של 3,000 ₪, בכפוף לתיקון חלק מקולקל. המבקש טען, כי שילם את התמורה שסוכמה עבור המכונה אך החלק המקולקל לא הוחלף והמשיבה התנערה מאחריותה ומהתחייבותה לתיקונו. אשר על כן, המבקש תבע מהמשיבה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת חוזה המכר בסך כולל של 13,750 ₪ (הדפסות חוץ - 750 ₪; עוגמת נפש – 5,000 ₪; אובדן זמן בחיפוש פתרונות הדפסה; טלפונים - 5,000 ₪; והתמורה בעד המכונה - 3,000 ש"ח). מנגד המשיבה ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בשל מעשה בית דין. לעמדתה, העניינים בגינם נתבעה על ידי המבקש נידונו בעבר במסגרת ת"ק 43818-09-13 (פסק דין מיום 12.2.14), שם דחה ביהמ"ש את תביעת המבקש וחייבו בתשלום הוצאותיה בסך של 500 ₪ (כאשר בית המשפט קבע בפסק הדין כי התמורה של ה-3,000 ₪ שולמה בגין סיום ההתחשבנות בין הצדדים וכי ציפיית המבקש לתיקון החלק אינה לגיטימית). עוד ציינה המשיבה, כי המבקש הגיש בר"ע על פסק דינו של בית משפט קמא, אשר נדחתה אף היא במסגרת רת"ק 48820-02-14. אשר על כן ביקשה לדחות את תביעת המבקש על הסף תוך חיובו בהוצאותיה.
בית המשפט אפשר למבקש ליתן תגובתו לבקשת הדחייה על הסף מטעם המשיבה, והמבקש הגיש תגובתו ביום 16.07.14, במסגרתה טען, כי התביעה הראשונה עסקה בהפרת הסכם השירות למכונת הצילום, ואילו כעת הוא תובע פיצוי בגין הפרת החוזה למכר המכונה בתום תקופת השכירות.
בית המשפט, לאחר שעיין במסמכים שהוגשו לו, קיבל את בקשת הדחייה על הסף שהגישה המשיבה וקבע, כי קיים מעשה בית דין בשל זהות העילות. ביהמ"ש מצא, שגם בתביעתו הקודמת העלה המבקש אותן טענות ועסק באותה מחלוקת שהועלתה בתביעתו הנוכחית. לאור האמור דחה את תביעת המבקש וחייבו בתשלום הוצאות המשיבה בסך 500 ₪.
נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפני.
2.המבקש חוזר בבקשתו על הטענות שהעלה בפני בימ"ש קמא והוסיף וטען, כי בתביעתו החדשה העלה טענות חדשות שלא העלה בתביעתו הקודמת ועל כן בית המשפט טעה כאשר דחה את תביעתו על הסף; טעה כאשר כרך את שתי התביעות שהוגשו נגד המשיבה יחדיו, שכן מדובר בעילות שונות, בסעד שונה ובסוג שונה של הדין המהותי החל על כל אחת מן התביעות; מנהל הסניף של המשיבה נהג כלפיו בחוסר תום לב; המשיבה מנצלת את כוחה מול האזרח הקטן והחוטא יוצא נשכר. על כן, ביקש לבטל את החלטת בית המשפט.
3."התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).
4. ובענייננו, ביהמ"ש בחן את עמדות הצדדים ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקש. בית המשפט בחן באופן דקדקני את התביעה הקודמת, תוך השוואה בין העובדות והטענות שהועלו בכל אחת מן התביעות; התייחס לטענות הצדדים כפי שהועלו בדיון שהתקיים במסגרת התיק הקודם, אל מול התביעה נשוא תיק זה; בחן את החלטתו של בית המשפט המחוזי במסגרת הרת"ק שהוגש על פסק דינו של בית המשפט בתביעה הראשונה; ובצדק הגיע למסקנה, כי מבחינה מהותית מדובר באותן עילות תביעה, למרות שהמבקש הכתיר את התביעות בשמות שונים. כך גם פסק ביהמ"ש העליון בע"א 3395/13 נועם בלום נ' מדינת ישראל רשות המים ומשרד החקלאות (מיום 11.8.2014):
"כידוע, המבחן הקובע לקיומו של מעשה בית דין עניינו זהותן – או שונותן – של עילות התביעה. מעשה בית דין יתקיים מקום ששתי התביעות מבוססות על עילות זהות בבסיסן, וזאת גם אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת... "כאשר צד להליך מעלה טענה בדבר השתק עילה בשל עילות תביעה זהות, המבחן לו נזקק בית המשפט חורג מן הבחינה הפרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה. הוא בוחן האם על-פי מהות הדברים מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים. כמו כן בוחן בית המשפט את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים"..."
5.סיכומו של דבר, לא מצאתי עפ"י החומר שהונח בפני, כי נפלה טעות בהכרעת בית משפט קמא ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.
בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה - העירבון, על פירותיו, יוחזר למבקש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|