רת"ק 37528-02-16 וישנסקי נ' עמירה
|
רת"ק בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
37528-02-16
24.3.2016 |
|
בפני השופט: ארנון דראל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: אירנה וישנסקי |
המשיבה: תמר עמירה |
| החלטה | |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באריאל (כב' השופט א' ברגנר) מיום 2.2.2016, בגדרו חויבה המבקשת בתשלום סכום של 3,000 ₪ למשיבה.
עניינו של הסכסוך בין הצדדים הוא בנזילת מים לביתה של המשיבה. אין חולק כי מקור הנזילה התברר כדירת המבקשת. בתביעה שהוגשה לפני בית משפט קמא תבעה המשיבה את הנזק שנגרם לה בשל אותה נזילה (שכלל נזק לתקרה ולקירות, החלפת ארון, אבדן זמן וימי עבודה ועלות בדיקות של אינסטלטורים). המבקשת הזמינה כאשר החלו הטענות לרטיבות אינסטלטור מטעם חברת הביטוח שמבטחת אותה וזה הצביע על שני מקורות אפשריים לתקלה: האחד באחריות המבקשת – שתוקן, השני באחריות ועד הבית. אף שוועד הבית לא עשה דבר הרטיבות פסקה.
בפסק דינו מצא בית משפט קמא כי המשיבה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי מקור הרטיבות הוא מדירת המבקשת. אשר לסכומי הנזק הוא קבע כי אלה לא הוכחו אך אמד את סכום הפיצוי הכולל בסך של 3,000 ₪.
בבקשה שלפני מלינה המבקשת על כך שבשל מידע כוזב שנמסר לה על ידי המשיבה נמנע ממנה מלהפעיל את המבטחת שלה בכדי לטפל בנזקי הנזילה. המבקשת מבהירה כי אינה מבקשת להתנער מאחריותה ואף טיפלה בנזקים שסברה שקיימים, אלא שהתברר כי בטעות חשבה שמקורם של הנזקים הוא בצינור שבאחריות וועד הבית. לדידה היה על המשיבה להפנות את תשומת לבה לכך שהאיטום שבוצע לא פתר את הבעיה וכך לאפשר לה להפעיל את חברת הביטוח לטובת תיקון הנזקים בדירת המשיבה.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת פסק הדין שניתן בבית משפט קמא לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור. על פני הדברים מבוסס פסק הדין על קביעת אחריות שהוטלה על המבקשת כלפי המשיבה. המבקשת אינה חולקת על עצם אחריותה ועיקר טענותיה נוגע לגרימת נזק אחר – שעניינו אי הפעלת פוליסת הביטוח.
בכל הנוגע לחבות כלפי המשיבה – זו אינה מושפעת מהשאלה האם למבקשת יש כיסוי ביטוחי או אין. המבטחת היא מבטחת של חבות המבקשת אך החבות קיימת גם בהיעדר ביטוח. אשר לטענה לפיה המשיבה היא שגרמה למבקשת שלא לערב את חברת הביטוח ולדאוג לתיקון על ידה הרי שטענה כזו לא הועלתה כך בפני בית משפט קמא וממילא גם לא הוכחה. לא הוברר בנוסף כי המבקשת אינה זכאית עתה לקבלת שיפוי מהמבטחת על הסכום שבו חויבה או על חלק ממנו, לא הוכח קיומה של פוליסה ולא הוכחו תנאיה.
לא מצאתי אפוא כל טעות בפסק הדין של בית משפט קמא, לא כל שכן טעות המצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. הערבון שהופקד יוחזר למפקידה.
ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשע"ו, 24 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|