רת"ק 37441-05-15 זילברברג נ' פקיד שומה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור מאגרה העומדת בתיק על הסך של 499 ₪.

1. הערעור הנדון הוגש על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות, כבוד השופט טל חבקין, מיום 25.3.15 בתיק 40406-07-14 במסגרתו הסכימו הצדדים למחוק התביעה בהסכמה ללא צו להוצאות. במסגרת פרוטוקול הדיון הוצע למבקש כי היות והמדובר בתביעת השבה בגין מס שנגבה ביתר יפנה המבקש בהליך מתאים להשגה בעניין המס.

2. המבקש הגיש הבקשה הנדונה וטען כי יש לפטור אותו מאגרה שכן אין ביכולתו לשלם האגרה ואין לו ממי לגייס הסכום לתשלום. המבקש צירף לבקשתו תצהיר מחודש אוגוסט 2014 בו צוין כי הכספים המצויים בחשבונו נועדו לתשלום שכר דירה. כמו כן צירף תדפיסי חשבון בנק מהם עולה כי נכון לחודש אפריל 2015 חשבונו עומד ביתרת זכות של כ- 13,000 ₪.

3. המשיב הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הבקשה שכן הבקשה אינה מפורטת דיה, היא נתמכת בתצהיר ישן וכי יש בחשבונו של המבקש סכום מספק לצורך תשלום האגרה. עוד טען המשיב כי יש לדחות הבקשה שכן סיכויי הערעור קלושים באשר מחיקת התביעה בפסק הדין מיום 24.3.15 נעשתה בשל חוסר סמכות עניינית.

4. המבקש הגיש תשובתו לתגובה וצירף תצהיר מיום 1.6.15 המופנה למחלקת רווחה בעיריית רמת גן בו מצוין כי הוא עושה תצהירו לצורך השתלת שיניים וצרכים נוספים. במסגרת התצהיר ציין כי יתרת חשבונו היא בסך של 4,141.9 ₪ וכי הללו מיועדים לתשלום שכר דירה.

   דיון והכרעה

   המסגרת הנורמטיבית

5. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

   "ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

   אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

   רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

6. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).