רת"ק 36480-04-16 בן שבת נ' ראיבי ואח'

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה אשר קיבל את תביעת המשיבים וחייב את המבקש בתשלום סך 14,500 ₪, וכן בהוצאות בסך 300 ₪.

2.כאמור בפסק הדין, המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה על סך 14,500 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות. גובה שכר הדירה המוסכם עמד על סך 2,500 ₪ לחודש. תקופת השכירות החלה ביום 1.1.12 בהתאם לחוזה שכירות, ואין מחלוקת כי דמי השכירות שולמו כסדרם בכל תקופת החוזה ובמשך שנתיים, כאשר המבקש נהג להפקיד 12 שיקים לשנה מראש.

המחלוקת נסובה בגין המשך תקופת השכירות, כאשר הצדדים התנהלו ללא הסכם בכתב.

לטענת המשיבים, המבקש הפסיק לשלם את דמי השכירות כסדרם, ונותר חייב את הסכום הנתבע. לטענת המשיב, כל דמי השכירות שולמו במזומן.

בית המשפט קיבל את עדות המשיבים כמהימנה, מה שאין כן ביחס לעדות המבקש.

את סימני האמת בגירסת המשיבים מצא בית משפט קמא בכך, שהם הודו כי קיבלו סך 3,000 ₪ אף שלא הומצאה קבלה בגין תשלום זה. מנגד, אף שאין חולק כי המשיב התגורר במושכר, הוא נתלה בכך שלא נחתם הסכם בכתב בין הצדדים, הכחיש באופן כללי וסתמי את טענות המשיבים ולא המציא כל אסמכתא לתשלום.

לפיכך, כאמור התקבלה התביעה.

3.לטענת המבקש, שגה בית משפט קמא בכך שקיבל את התביעה ללא כל ראיה, אף שנטל הראיה מוטל על המשיבים בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לטענת המבקש, הוא שילם את כל הנדרש ממנו, והעובדה כי תקופת השכירות נמשכה ללא הסכם בכתב אמורה להוות משקל כנגד טענות המשיבים, ולא כנגדו.

4.דין הבקשה להידחות.