רת"ק 35337-06-16 שוורץ נ' לוי

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת (השופט נחום שטרנליכט) מיום 25.5.16 בת"ק 29773-07-15. בפסק הדין נדחתה תביעתו של המבקש עקב התיישנות.

2. הבקשה להארכת המועד ביחד עם בקשת רשות הערעור הוגשו ביום 16.6.16, 7 ימים לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

3. המבקש טוען כי לא ידע ולא הוסבר לו כי עליו להגיש את בקשת רשות הערעור תוך 15 יום ועל כן איחר את המועד במספר ימים. המבקש מציין כי הוא חש שנעשה לו עוול לאחר שתביעתו נדחתה בשל התיישנות בעוד שטענה זו כלל לא הועלתה על ידי המשיבה בהזדמנות הראשונה, במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידה, ואף לא לאחר מכן, בדיונים שהתקיימו.

4. המשיבה טוענת כי שאלת התיישנות התביעה עלתה במהלך גישור שהתקיים בין הצדדים, ובדיון עצמו היא העלתה טענה זו אך הדברים לא נרשמו בפרוטוקול. בכל מקרה אין פגם בעובדה שבית המשפט קמא דן בשאלה זו כאשר הבין כי אכן התביעה התיישנה.

5. המועד להגשת בקשת רשות הערעור נקבע בתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976 ולצורך הארכת המועד יש להצביע על קיומו של "טעם מיוחד".

טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, הוא כזה המלמד על קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. ואילו, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, אין צידוק להאריך את המועד.

בבש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן נקבע ע"י השופטת בייניש (כתוארה אז) כדלקמן:

"אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך ... טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם:

האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין".

6. בפס"ד שניתן, לא נרשמה הנחייה לעניין מועד הימים להגשת בקשת רשות, ועל כן יש לקבל את הסברו של המבקש כי בשל אי ידיעה זו הוגשה בקשת רשות הערעור באיחור של מספר ימים . אומנם על בעל דין לברר בשקידה ראויה את כל הנדרש לצורך הגשת וניהול ההליך, לרבות המועדים הקבועים בסדרי הדין, אך אין לדרוש כי ברור זה יעשה על אתר.

בנסיבות מסוימות טעות שבדין תחשב כ "טעם מיוחד" להארכת מועד וראוי לבחון בהקשר זה את מהותה של הטעות, טעמיה, השלכותיה על זכויותיהם של בעלי הדין האחרים ומידת הסתמכותם על סופיות ההליך. (בש"פ 8122/10 ZYTCER TRANS S.R.L. נ' מנחם מאור (2010)). בעניינו כאמור לא מצאתי מקום לפקפק בהסברו של המבקש, ועל כן טעותו זו המבוססת על חוסר ידיעה מהוה "טעם מיוחד".

7. עוד יש להוסיף בעניין זה כי מדובר באיחור מזערי ולא התרשמתי כי נפגע באופן ממשי אינטרס ההסתמכות של המשיבה.

8. בנוסף, בזהירות הראויה לשלב זה, אין מקום לקביעה שסיכויי ההליך אפסיים, כאשר ספק אם ניתנה למבקש הזדמנות נאותה להתגונן כיאות כנגד טענה זו.

9. אשר על כן , אני מקבלת את הבקשה.

המזכירות תעביר את בקשת רשות הערעור (נספח לבקשה שבפני) למותב המטפל.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בסמכותי כרשמת ובהעדר הצדדים.