רת"ק 34758-10-14 פרסקביץ נ' סלקום ישראל בע"מ

מבוא

1.פסק דין זה עוסק בבקשת המבקשת לערער על פסק דין בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע) מיום 5.10.2014, בתיק 24926-03-14 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נדחתה תביעת המבקשת לחייב המשיבה לשלם לה סך של 9,595 ₪.

המבקשת טענה כי לאחר שניתקה יחסיה עם המשיבה ניידה מספר הטלפון שברשותה וביטלה עסקת התקשרות עם המשיבה וזו המשיכה לחייבה מכוח הוראת קבע בתשלומים חודשיים מוגזמים שאינם מגיעים לה. נטען כי המשיבה סירבה להסביר למבקשת למרות פניותיה למשיבה מה טיב השירותים שקיבלה ממנה בגינם חויבה בתשלום.

2.לתביעה בבית המשפט קמא צרפה המבקשת רק העתקי דפי חשבון המלמדים לדעתה על חיובים מכוח הוראות קבע בגינם הועברו כספים, לטענת המבקשת שלא כדין למשיבה.

3.לאחר הגשת כתב הגנה בבית המשפט קמא מטעם המשיבה בו הובהרו השירותים בגינם חויבה המבקשת והציוד שנרכש על ידה הגישה המבקשת כתב תשובה לקוני ללא נספחים. בכתב התשובה נטען כי המבקשת לא רכשה שלושה פריטי ציוד קצה כמתואר בכתב ההגנה. לא ניתנה התייחסות נוספת לשאר הנטען בכתב ההגנה.

4.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 2.10.2014 נשמעו טענות הצדדים. בדיון המבקשת לא הכחישה רכישת מכשירים וציוד מן המשיבה ואת העובדה כי ניהלה אצל המשיבה שני חשבונות. עוד לא הוכחשה הטענה כי לפנים משורת הדין הציעה המשיבה למבקשת הנחה בסך 1,000 ₪ מעבר לחיוב על חבילת גלישה שבוטל ואולם זו דחתה ההצעה.

5.בפסק דין בית המשפט קמא נקבע כי דין התביעה להידחות משום שהתובעת לא הוכיחה תביעתה.

נקבע בפסק הדין כי הסכמת המבקשת לשלם במשך שנים חיובים למשיבה בשני חשבונות שונים באמצעות הוראת קבע עליה חתמה מעידה על הסכמה לקיומם של חיובים ולחבותה של המבקשת לשלם חיובים אלו. נקבע עוד בפסק הדין כי הסכמת המבקשת לפרוע חיובים בשתי הוראות קבע שונות סותרת טענתה כי לא רכשה מכשירים. נקבע כי אדם שאין הפרוטה מצויה בכיסו כעולה גם מדפי חשבון שצורפו לתביעה היה מפסיק לשלם חיובים באם לא ניתנו לו השירותים בעבורם נדרש תשלום כנטען על ידי המבקשת ולא היה מסכים לתת שתי הוראות קבע ולכבדן זמן ארוך. נקבע כי פניותיה המאוחרות של המבקשת למשיבה רק בחודש מרץ 2014 לבדיקת חשבונותיה סותרת בדרך התנהגות טענותיה של המבקשת שהוכחשו על ידי המשיבה.

נימוקי הבקשה

6.הבקשה שלפני אשר הוגשה בכתב יד על ידי המבקשת עצמה אינה ברורה. בבסיס הבקשה טוענת המבקשת כי אינה מסכימה עם תוצאות פסק הדין ואולם בבקשה עצמה היא חוזרת על נימוקים שהועלו בבית המשפט קמא נבחנו והוכרעו. המבקשת חזרה על טענתה כי לא רכשה מכשירים לגביהם ניתנה בדיון בבית המשפט קמא הודאה כי היא כן רכשה מכשירים אלו. בהמשך בקשתה טענה המבקשת כי סיימה לשלם על מכשיר ה- HTC אותו טענה כי לא רכשה.