רת"ק 33727-12-14 נחמן ואח' נ' קרייזל

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (הרשמת הבכירה גילה ספרא – ברנע) מיום 2.12.14, לפיו קיבל חלקית את תביעתו של המשיב, וחייב את המבקשים לשלם למשיב 3,600 ₪, ללא צו להוצאות. המשיב מתנגד לבקשה.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008); רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה.

אין בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות טעות משפטית או עובדתית בולטת. העובדות שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, שהמבקשים אינם חולקים עליהן, הן המשיב השתתף בטיול שאירגנו המבקשים ולאחריו נתן למבקשת הרשאה לפרסם את התמונות שצילם. ביום 27.8.13 ביטל את ההרשאה, לאחר שהמבקשים דחו את הצעתו כי בתמורה יוכל להצטרף לטיולים בחינם. לאחר ביטול ההרשאה, פירסמה המבקשת באתר טיולים עם קישור לאלבומי תמונות באתרו של המשיב.

המבקשים אינם חולקים, ובדין, על כך שקישור עמוק DEEP LINK הוא הפרה של זכויות יוצרים. לטענתם, ההפנייה היא לדף הבית של האתר המועבר, ולכן נשמרות זכויות היוצרים של היוצר. אני דוחה טענה זו. כעולה מקביעת הערכאה המבררת, ההפניה היא לאלבומי התמונות. אלבומי התמונות הם עמודים פנימיים, הנמצאים עמוק בתוך האתר של המשיב, ולא בדף הבית. על כן, לא נפלה טעות משפטית בכך שנקבע שהמבקשים הפרו את זכויות היוצרים של המשיב.

אני דוחה את טענת המבקשים, כי קביעה שלפיה לינק מהווה הפרה של זכויות יוצרים שומטת את הבסיס לקיומה של רשת האינטרנט בכלל ומנועי החיפוש בפרט. רשת האינטרנט תשרוד את פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. השאלה אם לינק הוא הפרה של זכויות יוצרים היא שאלה מורכבת, התלויה באבחנות שונות – איזה סוג של קישור, אופי האתר המפנה, אופי האתר המופנה, התוכן המוצג, פעולות נוספות על הקישור, ועוד. כך, בין היתר, קישור לאתר שבו שמורה תוכנה פרוצה נמצא כמפר את זכויות היוצרים (ת"א 10695-09-09 (מחוזי מרכז) NAV N GO נ' גולצמן). מכל מקום, המבקשים אינם מנוע חיפוש, והלינק הוא לינק עמוק.

אני דוחה את טענת המבקשים, שתביעת המשיב התבססה על "הפרת זכויות יוצרים תוך עשיית עושר ולא במשפט". כעולה מכתב התביעה, שהמבקשים הטוענים לפיו לא צירפו לבקשתם, התביעה התבססה על שתי עילות: פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 (א) לחוק זכויות יוצרים, ועשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט פסק לפי סעיף 56 (א).

אני דוחה את טענת המבקשים כנגד העובדה שהרשמת הבכירה הניחה לטובת המשיב הנחה בדבר יציאתו לטיולים פעמיים בשנה, בלי שהיה לכך בסיס בחומר הראיות וכך קבעה את סכום הפיצוי. לפי סעיף 56 (א) לחוק זכויות יוצרים, רשאי בית המשפט, לבקשת התובע לפסוק לתובע, בגין כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪. כלומר, אין צורך להוכיח את הנזק. לפי סעיף 56 (ב) לחוק, רשאי בית המשפט לשקול בין השאר: שיקולים בדבר היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; מאפייני פעילותו של הנתבע; טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; תום לבו של הנתבע. ממילא ברור שאין צורך בשום ראיות, ודי בהערכה של בית המשפט.

תמוה, שדווקא המבקשים הם שהגישו את הבקשה לרשות ערעור. הרשמת הבכירה עשתה עימם חסד, ואולי לא התחשבה בכל מרכיבי השיקולים שהיתה רשאית לשקול. על פי קביעותיה, המבקשים הפרו את זכויות היוצרים של המשיב 4 פעמים, עשו זאת משך 7 חודשים, מספטמבר 2013 עד אפריל 2014, וזאת הפרה חמורה, חוזרת וממושכת, לאור העובדה שהיא נעשתה לאחר שבוטלה במפורש הרשות שניתנה להציג את התכנים, שעמדה בתוקף 5 חודשים קודם לכן, כך שלמבקשים אין תום לב בענין זה. העובדה שבנסיבות אלה הרשמת הבכירה פסקה למשיב רק 3,600 ₪ כשבסמכותה לפסוק 100,000 ₪, היא חסד שעשתה עם המבקשים. אפשר שהתמקדה יתר על המידה בשיקול הנזק הממשי שנגרם לתובע, שהוא אחד השיקולים שהיה עליה לשקול.

קביעה נוספת לחובת המשיב ולטובת המבקשים, שהמשיב לא ביקש לערער עליה, היא הקביעה שלא יהיה זכאי להוצאות משפט, משום שהגיש תביעה "על סכום מופרז ללא בסיס". המשיב תבע 30,000 ₪ מתוך 100,000 ₪ שרשאי בית המשפט לפסוק ללא הוכחת נזק, בהסתמך על כלל השיקולים שעל בית המשפט לשקול. העובדה שבית המשפט פסק פיצוי המתאים לאחד מתוך השיקולים שהיה עליו לשקול אינה אומרת שהתביעה הוגשה ללא בסיס.