רת"ק 3262-06-14 מצליח נ' אברגל

 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת בת"ק 5952-08-12 (כב' השופט ליאור ברינגר) מיום 13.5.2014

1.המבקשת התגוררה בתקופה הרלוונטית עם שותפה בדירה בבניין בו מתגוררת בתו של המשיב. למבקשת 2 כלבים ולשותפתה היו באותה התקופה 3 כלבים. לטענת המשיב, כאשר הגיע לבקר את בתו נפתחה דלת דירתה של המבקשת ומן הדירה יצאו 3 כלבים אשר רדפו אחריו, כאשר אחד מן הכלבים נשך אותו וכתוצאה מכך הוא נפל ונחבל. המשיב תבע מן המבקשת פיצוי בסך 7,500 ₪ בגין הנזק ועוגמת הנפש.

2.המבקשת טענה להגנתה כי באותה השעה כלל לא הייתה בדירה ומי שפתחה את הדלת הייתה שותפתה. לטענתה, המשיב לא מסר תיאור מדויק ביחס לכלב שטען שנשך אותו. ומאחר ולא נמסרו פרטים מדויקים לגבי הכלב הנושך, דרש הפקח משותפתה לבחור את אחד הכלבים, שכן אחרת הוא יאלץ לקחת את כולם להסגר, ושותפתה בחרה את כלבתה של המבקשת. כמו כן, טענה המבקשת כי המשיב לא צירף כל מסמך רפואי אשר מתאר את החבלות שנגרמו לו, כאשר לפקח העירוני אמר שננשך ואילו בתו אמרה שהכלב רק שרט אותו.

3.בית המשפט שמע את הצדדים וקבע כי כלבתה של המבקשת היא שתקפה את המשיב. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שבדו"ח פעולות למניעת כלבת נרשמו פרטיו של הכלב הנושך. כמו כן, המבקשת לא ציינה את פרטיה של שותפתה לדירה כך שניתן יהיה לברר את פרטי האירוע ולא מסרה אילו כלבים רדפו אחרי המשיב. בית המשפט ראה באי זימונה של השותפה כחוסר תום לב בהליך המשפטי. לאור דברים אלו קבע, כי המבקשת אחראית וחובתה בפיצוי הנפגע קיימת ללא הקשר לשאלת הרשלנות וכי לא עומדות לו ההגנות המצוינות בסעיף 14ב לפדת הנזיקין [נוסח חדש] לפיצוי המשיבה, שכן בסעיף 41א לפקודת הנזיקין נקבעה אחריות בעל הכלב ללא קשר לרשלנותו. באשר לגובה הפיצוי צוין כי בשל כך שמדובר בפציעה שטחית בלבד קבע, כי על המבקשת לפצות את המשיב בסך כולל של 5,000 ₪.

על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

4.בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי כתב התביעה שהגיש המשיב לקוני; כי המשיב לא תיאר את הכלב שנשך אותו מתוך 3 הכלבים שיצאו מן הדירה; כי המשיב לא צירף כל מסמך רפואי המעיד על כך שנפצע וקיבל טיפול רפואי; וכי המשיב לא הביא עדים לביסוס תביעתו. עוד נטען כי המבקשת כלל לא הייתה בדירה בזמן האירוע ושותפתה מסרה לה כי לא ראתה איזה מן הכלבים תקף את המשיב, וכי כלבתה של המבקשת נמסרה להסגר לאחר שנאמר לשותפתה שבאם לא תבחר כלב אחד הוא יאלץ לקחת את כולם וזאת כאשר למבקשת שני כלבים קטנים ואילו לשותפתה יש כלב גדול בעוד שבהתאם לתיאור של המשיב מדובר בכלב גדול.

לטענת המבקשת מכל אלו עולה כי המשיב כלל לא עמד בנטל המוטל עליו במשפט האזרחי ולא הצליח להוכיח את תביעתו, שכן לא הוכיח כי כלבתה של המבקשת היא שנשכה אותו ולא הוכיח כל פגיעה בו או נזק שנגרם לו.

המשיב בתגובה ציין כי החלטת בית המשפט מבחינתו שרירה וקיימת והוא אינו מוצא כל סיבה להיענות לטענות המבקשת.