רת"ק 31637-10-14 מטבחי זיו - תעשיות (1990) בע"מ נ' סלמן ואח'

1.מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט מוחמד חאג' יחיא) מיום 16.9.2014, לפיו התקבלה תביעת המשיבה 2 (היא התובעת בבית משפט קמא, להלן – המשיבה) ונפסקו פיצויים לחובת המבקשת בסך של 13,000 ₪ (להלן – פסק-הדין).

רקע עובדתי ודיוני

2.בבית משפט לתביעות קטנות התבררה תביעת המשיבה כנגד המבקשת והמשיבה 1, שעניינה נזק שנגרם בביתה של המשיבה בגין נפילת ארון מטבח שרכשה מהמבקשת (להלן – הארון). לטענתה, ביום 15.7.13 הזמינה ארון מהמבקשת ושילמה בעד רכישתו סך של 41,500 ₪. במקביל, הזמינה המשיבה מהמשיבה 1 לוח שיש להתקנתו במטבח. על פי הנטען, ביום 19.2.2014 קרס החלק העליון של הארון ונפל מעל לכיור. התובעת הזמינה את נציגי המבקשת לבירור הסיבה שגרמה לקריסת הארון. לטענתה, כפרה המבקשת באחריותה וטענה כי חיפוי השיש שהתקינה המשיבה 1 גרם לתזוזת הארון, הוא "נדחף" למעלה ובהמשך נפל. נציג המבקשת הבריג מחדש את הארון סמוך למקום שבו הותקן מלכתחילה. המשיבה פנתה למשיבה 1 לפיצוי בגין התקנה רשלנית של לוח השיש כנטען על ידי המבקשת, ואולם המשיבה 1 דחתה את טענות המבקשת וטענה כי קריסת הארון נגרמה שלא בשל חיפוי השיש.

3.נוכח האמור הוגשה התובענה דנן, לפיה טענה המשיבה כי נאלצה לרכוש תכולת ארון חדשה ותיקון ברז שבור. עוד נטען, כי נגרם נזק לדלת נוספת בארון התחתון וכן נגרמו לה נזקים כלליים בגין עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה והוצאות. המשיבה העמידה את תביעתה על סך של 33,000 ₪. בכתב הגנתה טענה המבקשת, כי אין להטיל עליה את האחריות בדבר קריסת הארון, וממילא אין לחייבה בפיצויים. המבקשת הדגישה, כי האחריות לנפילת הארון מוטלת על המשיבה 1 כמי שהתקינה את לוח השיש אשר "דחף" את תחתית הארון כלפי מעלה, דבר שהביא לקריסתו. לכתב הגנתה ולביסוס טענתה בדבר היעדר אחריותה, צירפה המבקשת דו"ח ביקורת איכות.

4.בית-משפט קמא, לאחר שבחן את הראיות שהונחו לפניו, התרשם מעדויות עדי הצדדים, עיין בתמונות שהוגשו לפניו במהלך הדיון, לעניין הנזקים הנטענים, מצא כי יש לקבל את התביעה בעניינה של המבקשת ולדחותה בעניינה של המשיבה 1. משהצדדים לא חלקו על עצם קרות האירוע וקריסת הארון, העמיד בית-משפט קמא במחלוקת להכרעתו את שאלת האחריות, שעניינה האם הארון קרס בשל התקנה רשלנית של חיפוי השיש או בשל התרשלות המבקשת במהלך התקנת הארון. בית-המשפט קבע כי יש לדחות את גרסת המבקשת, שכן זו לא נמצאה סבירה בנסיבות העניין ולא הוכחה במידה הדרושה. בהקשר זה הוסיף, כי גרסת המבקשת מעוררת מספר קשיים ראייתיים אותם פירט בפסק דינו והדגיש, כי לא הובאה כל ראיה לפיה השיש "דחף" את הארון כלפי מעלה. מנגד, מצא כי גרסת המשיבה 1 סבירה בנסיבות העניין.

5.נוכח כל האמור, קבע בית-משפט קמא כי סביר יותר להניח שהארון לא הותקן כנדרש בשל סיבה שטרם הובררה, ועל כן הטיל את האחריות על המבקשת להתקנה רשלנית. בנוסף קבע כי בהיעדר קשר סיבתי בין התקנת השיש לבין נפילת הארון, יש לדחות את התביעה בעניינה של המשיבה 1. באשר לנזק, קבע בית-המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית ברורה להוכחת סכום התביעה, בין היתר לא הוצגו קבלות בדבר ערך החפצים שנשברו. עם זאת, הוסיף, כי נגרם נזק, זאת כעולה מתמונות שהוגשו במהלך הדיון, המוכיחות קיומו של נזק "...כולל כלים שנשברו, ברז שבור, פגמים בארון שנפל וכן חלקים נוספים שנפגעו לרבות דלת שפורקה, עוגמת נפש, בטלה וטרחה להכנת התביעה ולניהול המשפט". בנסיבות אלה, ועל דרך האומדן, פסק פיצוי למשיבה בסך 13,000 ₪, כאשר הבהיר כי סכום הפיצוי כולל את כל הנזקים שנזכרו בכתב התביעה, לרבות בגין עוגמת נפש, שכר טרחה והוצאות.

6.בבקשה שלפניי מלינה המבקשת על קביעות בית-משפט קמא, הן לעניין האחריות והן לעניין גובה הנזק. לטענתה, בית-משפט קמא הפעיל שיקול דעת מקצועי כאשר קבע כי הארון הותקן בדרך רשלנית בשל נסיבות שלא הובררו, והדגישה כי טענות מעין אלו דינן שייקבעו בידי מומחה. בהקשר זה הוסיפה, כי אירוע נפילת הארון אירע לאחר התקנת חיפוי השיש וקרבת הזמן בין נפילתו של הארון להתקנת השיש מעידה על היעדר אחריותה. באשר לגובה הנזק, טענה כי המשיבה לא הניחה תשתית ראייתית לפני בית-משפט קמא, וחרף זאת מצא בית-המשפט לקבוע פיצוי בסך של 13,000 ₪ מבלי שניתן פירוט לנזקים הנטענים ומבלי שהובאו ראיות לביסוסם. נוכח כל האמור, התבקש בית-המשפט ליתן למבקשת רשות ערעור, לקבל את הערעור ולהורות על החזרת הדיון לבית-משפט קמא לצורך מינוי מומחה ומתן הוראות לבחינת מידת הנזק.

7.לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בכתבי הטענות בתיק בבית משפט קמא, בפרוטוקול הדיון ובמוצגים שהוגשו לפניו במהלך הדיון, הכל כעולה ממערכת נט המשפט, בחנתי את פסק-הדין ונימוקי בית-המשפט, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.

כידוע, בשל טיבו של ההליך בבית-המשפט לתביעות קטנות, לא בנקל תתקבלנה בקשות למתן רשות ערעור על פסק-דינו. לעניין זה נקבע כי "...העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו" (בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (3.4.08) שאוזכר פעמים רבות; ראו: רת"ק (י-ם) 41785-12-11 דרויש נ' זיני (27.2.12); רת"ק (חי') 17411-04-12 זיו נ' א.מ. יורופ חלפים בע"מ (7.5.12); לעניין טיבו של ההליך בבית-המשפט לתביעות קטנות כמשפיע על ההליך הערעורי ראו גם: רע"א 5773/05 גולטורס נופש ותיירות נ' לו (24.7.05) פִסקה ה(1); רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שרותי רכב בע"מ נ' דהן (30.5.11) פִסקה 8; רע"א 5710/11 לסרי נ' אוטו שי ראשון לציון בע"מ (10.5.12) פִסקה 3; והשוו רע"א 5287/11 לוי נ' זייפרט (27.7.11)). התערבות מעין זו שמורה בעיקרו של דבר למקרים בהם נראה כי נפלה טעות ברורה על-פני הפסק, מצב דברים שלא התקיים בענייננו.

8.עיון בפסק-הדין מעלה, כי בית-משפט קמא הוציא תחת ידו פסק-דין בהיר, מנומק וממצה, המנתח כראוי את ההיבטים העובדתיים של העניין שהובא לפניו ואת השלכותיהם המשפטיות. קביעותיו של בית-המשפט, לפיהן לא עלה בידי המבקשת לבסס את גרסתה בנסיבות העניין, במידה הדרושה, זאת בשים לב לקשיים הראייתיים שפורטו בפסק דינו, מקובלות עליי. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על התשתית העובדתית שהייתה מונחת לפניו, לרבות תמונות שהוצגו במהלך הדיון ועל בסיס התרשמותו מעדויות הצדדים, ולא מצאתי כי בנסיבות העניין, היה עליו להידרש לחוות דעת מומחה , זאת בשים לב לטיבו של ההליך ומהותו. לאחר שדחה את גרסת המבקשת בדבר נסיבות קריסת (נפילת) הארון, קבע כי התרשלה בהתקנתו. בקביעה זו של בית-משפט קמא לא נפל כל פגם ולא נמצא טעם להתערב בה.