רת"ק 30376-02-15 סג'ראוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ. ואח'

בפני בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בעכו, כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר, שניתן ביום 29.1.15 בת"ק 55733-09-14 (להלן: "פסק הדין השני"). יצוין למען הסדר כי עוד קודם לכן, ביום 8.12.14 ניתן פסק דין ראשון (להלן: "פסק הדין הראשון"), אשר דחה את התביעה כנגד חברת "מנורה" מאחר והנהג אשר נהג ברכב שהיה מעורב בתאונה, נהג ללא רישיון. בהמשך הוגשה בקשה לקביעת דיון, ולמעשה לדיון שהתקיים ביום 29.1.15 זומנה גם חברת "מנורה". עם זאת, לא ניתנה החלטה המורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגדה. מטעם זה גם לא ברורה מפרוטוקול בית המשפט קמא עצם השתתפותה בדיון.

הערעור כפי שהוגש בפני, מערער למעשה על פסק הדין שניתן ביום 29.1.15, ולפיו נקבע כי הנתבע מס' 2, שהוא המבקש שבפני, אחראי לגרימת התאונה כאשר נהג את רכבו בניגוד לתקנות התעבורה והשתלב בנתיב בו נסע נהג הרכב האחר, מר בטיטו, וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. באותו פסק דין נדחתה שוב התביעה כנגד חברת "מנורה" ועקב העדר כיסוי ביטוחי, וכן נדחתה התביעה כנגד בעלת הרכב.

הבקשה למתן רשות לערער מתייחסת, בעיקרם של דברים, לקביעת בית משפט קמא לעניין העדר כיסוי ביטוחי. המבקש אינו מעלה טענה במסגרת פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לנזק שקבע בית משפט קמא וכן לקביעות העובדתיות בעניין אחריותו לגרימת התאונה.

ביום 2.4.15 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט רניאל, אשר הורה על הגשת תגובה. המשיבה, "מנורה מבטחים ביטוח בע"מ" הגישה תגובה לבקשה למתן רשות לערער.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון של בית משפט קמא ובפסק הדין, ואף מבלי להיזקק לתשובת "מנורה", החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות לערער.

ככל שהדבר נוגע לאחריות לתאונה – למעשה, המבקש אינו מערער על קביעותיו של פסק הדין. יתרה מזאת, בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון ציין המבקש, כי הוא תומך בגרסת התובע, מר בטיטו, ומאשר את אחריותו לתאונה.

ככל שהדבר נוגע לאחריות חברת "מנורה" ולחבותה בעניין הכיסוי הביטוחי – לבית המשפט קמא הוצגו מסמכים המצביעים על כך שהנהג היה מודע לכך שבוטל רישיון הנהיגה שלו וכי לא קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנדון. המבקש לא העלה כל טענה בבית משפט קמא כנגד טענות חברת הביטוח, ואף הצהיר כי "במידה וחברת הביטוח לא תשלם מסיבה משפטית שפורטה לעיל את הפיצוי, אני לוקח על עצמי לעשות זאת". לדבריו, הצהרתו נמסרה גם על בסיס יעוץ משפטי שקיבל מעורך דין שהוא חבר. למעשה, המבקש לא העלה כל טענה בבית משפט קמא לעניין קיומו של כיסוי הביטוחי, וגם לא הביא כל ראיה או מסמך כלשהו שיש בו כדי להוכיח את עצם הכיסוי הביטוחי הנטען, לא כל שכן בנסיבות אלו בהן נהג ללא רישיון. ככל שרצה המבקש לטעון בבית משפט קמא לקיומו של כיסוי ביטוחי היה עליו להביא ראיות (כגון עצם הצגת פוליסת ביטוח לתקופת התאונה, וכיוצא באלו) ולהעלות טענות המבוססת על ראיות בבית משפט קמא. כאמור, דבר זה לא נעשה בבית משפט קמא.

גם הפסיקה אליה מפנה המבקש אינה תומכת בטענתו כי היה כיסוי ביטוחי בעת התאונה, למרות שהוגבל מלקבל, להחזיק או לחדש את רישיון הנהיגה, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל.

אוסיף עוד כי למעשה, התביעה כנגד חברת הביטוח "מנורה" נדחתה עוד ביום 8.12.14, בפסק הדין הראשון, עליו לא הוגש ערעור והמועד להגשת בקשת רשות לערער חלף, כך לכאורה. לא ראיתי לנכון לדחות את הבקשה לרשות ערעור מחמת איחור בהגשתה, ככל שהדבר מתייחס לחברת ביטוח "מנורה", מאחר ולא ברור ממסמכי תיק בית המשפט קמא מתי נמסר פסק הדין הראשון לידי המבקש וכאמור, חברת הביטוח התייצבה גם לדיון ביום 29.1.15, הגם שלכאורה נמחקה מההליך.