רת"ק 30130-02-15 עמינח בע"מ נ' שניאור ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשם הבכיר נ' נחשון), בת"ק 12136-06-14, מיום 13.1.15, בגדרו התקבלה באופן חלקי תביעתם הכספית של המשיבים להשבת תמורה בגין ביטול עסקה שנכרתה בין הצדדים לרכישת מזרן זוגי מהמבקשת (להלן: "המזרן").

רקע

כעולה מכתב התביעה, ביום 2.10.13 ביקשו המשיבים לרכוש מהמבקשת מזרן, אלא שבאותה עת הדגם בו חפצו אזל מהמלאי. משכך, הוצע למשיבים ליטול שני מזרני יחיד לתקופת ניסיון של 30 יום (להלן: "תקופת הניסיון"), תוך מתן אפשרות להחליפם למזרן זוגי אחד ככל שלא יחפצו בהם בתום תקופת הניסיון. המשיבים ניאותו להצעה ושילמו למבקשת סך של 10,400 ₪.

ביום 6.12.13 ביקשו המשיבים להמיר את שני המזרנים למזרן זוגי אחד. נציגי המבקשת ניאותו לעשות כן בכפוף לתוספת תשלום בסך 1,772 ₪, מעבר לסכום ששולם עד אז. מששולמה התוספת התחייבה המבקשת לספק את המזרן תוך חודשיים וחצי ימי עבודה (להלן: "תקופת ההמתנה"). משחלפה תקופת ההמתנה, יצר המשיב 1 קשר עם המבקשת ולהפתעתו נמסר לו כי המזרן טרם הגיע ואף אין צפי להגעתו.

בנסיבות אלו, בהן המבקשת לא עמדה בהתחייבותה לאספקת המזרן במועד, ביקשו המשיבים לבטל את עסקת הרכישה ולקבל את כספם בחזרה, אלא שהמבקשת סירבה להשיב למשיבים את כספם חרף פניותיהם אליה בכתב ובעל פה.

ביום 27.4.14 שלחה המבקשת למשיבים מכתב ביטול עסקה, והציעה כי המשיבים ישיבו לה את שני מזרני היחיד, ובחלוף 21 ימים יקבלו הם את כספם בחזרה.

כנטען בכתב ההגנה שהוגש ביום 1.7.14, המבקשת עשתה מאמצים רבים להשביע את רצון המשיבים ונאותה לבטל את העסקה ואף לפצות את המשיבים בזכות רכישה ברשת עמינח, אלא שהמשיבים סירבו להשיב את שני מזרני היחיד ולכן לא בוצע הזיכוי הכספי. אליבא דמבקשת, הובהר למשיבים בעת ביצוע ההזמנה כי השבת המזרנים בתמורה לקבלת מזרן אחר כפופה להחזרת המזרנים באריזתם המקורית למחסני עמינח. עוד נטען, כי מנהלת קשרי הלקוחות של המבקשת הציעה למשיבים פעם נוספת זכות רכישה בעמינח בשווי של 2,000 ₪ או לחילופין, פיצוי כספי בסך 1,000 ₪. המשיבים סירבו להצעה.

בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 6.1.15 טענה משיבה 2, כי בעבר סוכם בין הצדדים שבמועד אספקת המזרן הזוגי ייטלו המובילים עימם את שני מזרני היחיד אשר נמסרו למשיבים לתקופת הניסיון. בחלוף כ-4 חודשי המתנה נמסר להם כי יזוכו בכפוף להשבת המזרנים אותם קיבלו, ודרישה זו סורבה על ידי המשיבים.

הכרעת בית משפט קמא

בפסק הדין מיום 13.1.15 נקבע כי התביעה בדין יסודה. צוין, כי המשיבים גיבו את תביעתם באסמכתאות ועדותם נמצאה מהימנה, מה גם שהמבקשת אישרה את עיקרי עדותם באשר לנסיבות הזמנת המזרן ואי אספקתו כמתחייב. לא זו אף זו, המבקשת הכחישה בכתב ההגנה את הטענה באשר להתחייבותה למועד אספקת המזרן, אלא שבדיון הודתה בפה מלא כי היא לא עמדה במועד האספקה לו התחייבה.