רת"ק 25778-06-16 עכאוי ואח' נ' חדאד

מבוא

1.בבקשה זו מבקשים המבקשים להשיג כנגד פסק דין שניתן על ידי כב' הרשמת הבכירה הדס שכטר ישראלי ביום 29/05/16 בבית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 50004-12-15 (להלן: "פסק הדין").

2.פסק הדין ניתן לאחר שהצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין של פשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. בטרם הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לעשות כן ניתנו להם, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 26/05/16 , הסברים הנדרשים באשר למשמעות ההליך, יתרונותיו וחסרונותיו.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב ובה עתרו לחייבו לשלם להם סך של 10,800 ₪. בתביעתם, טענו המבקשים כי נגרמו להם נזקים בגין פינוי חד צדדי , וללא הסכמה של חפציהם מדירה אותה שכרו ברחוב מאיר ולנברג 39, חיפה מהמשיב.

פסק הדין קמא

3.בית המשפט קמא לאחר שעיין בחומר הרלוונטי ושמע עדויות, הציע לצדדים, לאחר מתן הסברים, להסמיכו לתת פסק דין לא מנומק, בהתאם לסעיף 79א' הנ"ל. לאחר שהושגה הסכמה, ניתן פסק דין המחייב המשיב לשלם סך של 6,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד פסק הדין הנ"ל.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, מבלי שיהיה צורך בקבלת תשובה. יש לזכור כי בבקשה זו בית משפט נדרש להתערב בפסיקתו של בית משפט לתביעות קטנות ומידת התערבותו בכגון דא על פי החקיקה והפסיקה הקיימים מוגבלת. בוודאי נכון הדבר כאשר עסקינן בפסק דין של פשרה מכוח הסכמת הצדדים.

5.ככלל אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת אלא בנסיבות מיוחדות. כך למשל כאשר מתגלה שגיאה בולטת בפסק דינו של בית משפט קמא. זה קורה למשל כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שקבע בית המשפט אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של הגיון ושכל ישר. דבר מכל אלו לא ארע בתיק זה.

במקרה דנן מרבית טענות המבקשים נוגעות להנחתם כי בית המשפט לא הפעיל שיקול דעתו כראוי בבואו לתת פסק דין על דרך הפשרה תוך שקילת כל המידע והנסיבות הרלוונטיות. ואולם, בדיקתי את הענין מלמדת כי פסק הדין ניתן על סמך התרשמות הערכאה המבררת מהעדויות שנשמעו בפני בית המשפט קמא. משכך ולאחר שבדקתי העניין אני סבורה כי המקרה שבפניי אינו נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור, בוודאי לא בפסק דין לא מנומק שניתן על פי סעיף 79א'.

6.לכך יש להוסיף, כי במקרה דנן מדובר כאמור בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות שניתן בדרך של פשרה. איני סבורה כי הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות בענינים בהם עסק בית המשפט קמא, בוודאי לא התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות בקביעת פסק הדין של פשרה שאינו מנומק. מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין. כך נפסק כי רשות ערעור על פסק דין של תביעות קטנות תנתן רק כאשר מתגלה טענות משפטית או עובדתית גלויה על פני פסק הדין או כאשר מדובר בעניין העולה תדיר בפני בית המשפט וטעון הכרעה או הבהרה.