רת"ק 25422-07-16 מזרחי נ' קדושים

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה (כב' השופטת ברכה לכמן) במסגרת ת"ק 39748-04-16.

המבקש הותקף על ידי כלבה של המשיבה באו]ן שנגרם לו פצע חתך בידו הימנית. בגין כך הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בה עתר לפיצוי כספי בסך 30,000 ₪.

בית המשפט קמא, לאחר ששמע את עדויות המבקש והמשיבה ואף שמע את דבריו של השוטר אשר הוזעק למקום האירוע ועיין בראיות אשר הוגשו לפניו, ביכר את גרסת המבקש כי הותקף על ידי כלבה של המשיבה ודחה את טענתה כי קודם לכן, תקף המבקש את כלבה.

עם זאת, דחה את טענת המבקש כי נפצע באופן קשה, זאת על פי תצלום שהציג המבקש בפני בית המשפט, מראה ידו של המבקש בעת הדיון וכן על פי האמור בדו"ח הפעולה של השוטר והמסמכים אשר הוצגו בפניו.

בית המשפט קמא דחה טענות נוספות של המבקש, אשר אינן מעניינו של ערעור זה.

בסופו של יום, קבע בית המשפט קמא כי הפיצוי לו עתר המבקש הוא מופרז, חסר תימוכין ואינו מידתי לסוג הפגיעה. על יסוד התרשמות בית המשפט, חייב הוא את המשיבה לשלם למבקש פיצוי בסך 650 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪.

משעה שבית המשפט קיבל את גרסת המבקש וקבע כי הוכחה אחריות המשיבה לפציעתו, אין כל צורך בדיון בטענות המבקש בסעיפים 1-4 לבקשה זו. כך, למשל, אין נפקות לטענתו ביחס לאמור בפסק הדין בכל הנוגע להיות הכלב טיפולי, מה גם שבית המשפט קמא ציין כי המדובר בטענה של המשיבה ולא קבע ממצא שבעובדה. ממילא, אין לדבר רלוונטיות. גם השאלה היכן עמדו השוטרים שהגיעו למקום ביחס לכלב, גם היא שולית וכאמור, ממילא, בית המשפט הטיל אחריות נזיקית על המשיבה.

בסעיף 5 לבקשתו, מלין המבקש על על גובה הפיצוי שנפסק.

לאחר שעיינתי בראיות אשר הוגשו ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא ובחנתי את הבקשה למתן רשות ערעור, לא מצאתי להיעתר לה.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בממצאים שבעובדה אשר נקבעו בפני הערכאה המבררת, קל וחומר כאשר עסקינן בממצאים הנסמכים על התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט קמא. כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, ההתערבות היא מצומצמת עוד יותר.

עיון בראיות שהוגשו, גם בשים לב לטענות המבקש בבקשתו לרשות ערעור, מלמד כי הפיצוי אשר נפסק משקף את הראיות שהיו לנגד עיניי בית המשפט קמא ואת התרשמותו מפציעתו הקלה של המבקש, בין היתר, על יסוד מראה עיניו של בית המשפט קמא. בית המשפט קמא התרשם, כלשונו, כי עסקינן ב"פגיעה קלה מאד" ואף ציין כי על ידו של המבקש לא נותר סימן. בשים לב למהות הפציעה ולראיות שהוצגו בפניו, מצא בית המשפט קמא לפסוק פיצוי בסך 650 ₪ בלבד. עיון במסמכים שצירף המבקש לבקשתו זו, הגם שמתיק בית המשפט קמא עולה כי אלו לא עמדו כולם בפניו, מלמד כי על פי דיווח שמסר המבקש יום לאחר האירוע במ.ר.ל.מ., פנה למשרד הבריאות שם טופל באמצעות חיטוי הפצע בלבד.

מסקנת בית המשפט קמא כי המדובר בפגיעה קלה וחולפת נתמכת, אם כן, בראיות אשר היו בפניו ועל כן, לא מצאתי מקום להתערבות גם בסכום שנפסק לטובת המבקש.