רת"ק 20665-09-14 משה נ' כהן

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת דנה אמיר) מיום 9.7.14 ולפיו נדחתה תובענת המבקש.

המבקש הגיש תביעתו כנגד המשיב מאחר ולטענתו רכש חלק לרכב אשר התברר כלא מקורי ולא תקין.

בפסק הדין נדחתה התובענה ונקבע כי התובע לא הוכיח תביעתו.

בבר"ע שבפני משיג המבקש על קביעות פסק הדין ואף טוען לפגם דיוני שנפל בהליך כאשר בית המשפט לא מינה מומחה מטעמו לבחינת הנושא ואף לא שמע את כל העדים מטעם המבקש.

הלכה היא כי "אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה הינה מחמירה עוד יותר, ולפיכך היא תינתן רק במקרים חריגים ביותר שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או שניכר בהם "עוול זועק". אימוצה של אמת מידה זו היא מחויבת המציאות כשמדובר בתביעה קטנה, בהתחשב בתכליתו של הליך התביעות הקטנות שנועד להיות הליך חסכוני, יעיל ופשוט." (ראו: רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן, 10.12.13).

המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים סטיה מההלכה השוררת.

ערכאה קמא ישבה על המדוכה, שמעה עדויות ובחנה ראיות. ערכאה המבררת הקדישה לנושא ממיטב זמנה ובחנה אותו כדבעי, וממילא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאה דיונית.

המבקש טוען כי היה על בית המשפט למנות מומחה בעניין שבפניו. מלבד העובדה כי אין חובה שכזו, הרי שלמבקש עמדה הזכות להמציא חוות דעת מטעמו, זכות אותה בחר שלא לנצל ודי בכך כדי לדחות טענתו.

המבקש אף משיג על כך שעד שזומן מטעמו לא התייצב לדיון. הסברו של המבקש באשר לאי התייצבותו של העד אשר זומן כדין אינו מניח את הדעת וממילא קבעה ערכאה קמא כי גרסת המבקש לעניין זה אינה מתיישבת עם הראיות שהציג.