רת"ק 20605-10-16 מצליח נ' גריפאת

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' הרשם הבכיר יעקב סולומון) מיום 29.9.16, אשר ניתן במסגרת ת"ק 36692-06-16.

המבקשת טוענת כי הזמינה את המשיב לתיקון נזילה בגג מבנה, סיוד ושפכטל – כך בכתב התביעה. לטענתה, המשיב לא השלים את עבודת צביעת הקירות הפנימיים ויתרה מזאת, לא ביצע תיקון לגג המבנה, כך שעם בוא הגשם הנוסף, נוצרה, שוב, רטיבות בתקרה ובקירות המבנה. מכאן, תביעתה להשבת הכספים ששולמו למשיב ולתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.

המשיב טען, מנגד, כי שולם לו 3,500 ₪ עבור תיקון רעפים, שעפו בסערה, סגירת 3 פתחי מזגן בתקרת גבס וצביעתם. המשיב טען כי השלים את העבודה כנדרש, אך בעלה של המבקשת דרש, לאחר זמן, כי יצבע את חדרי הדירה. המשיב סירב בטענה כי לא סוכם על כך בתחילה והציע כי יתן הצעה לביצוע העבודה, אך הלה, לטענת המשיב, איים עליו כי יעשה זאת ללא תשלום נוסף ולכך המשיב סירב.

בית המשפט קמא שמע את עדויות המבקשת והמשיב והורה על דחיית התביעה.

בית המשפט קמא קבע כי המבקשת לא הוכיחה כי נכרת בינה לבין המשיב הסכם לתיקון הנזילות והרטיבות בדירה, זאת בין היתר מאחר שלא הוגשה ראיה כלשהי לתמיכה בטענתה זו וגם לא הובא להעיד מי שניהל את הקשר עם המשיב. בנוסף, ציין בית המשפט קמא כי האמור בחשבונית התיקון שהוצאה על ידי המשיב תומך בגרסתו בדבר תוכן העבודה עליה הוסכם וכי עבודה זו בוצעה והושלמה על ידי המשיב.

מעבר לצורך, ציין בית המשפט קמא, כי המבקשת לא הציגה ראיות לנזק שנגרם לה בגין אבדן שכר דירה וגם לא עשתה דבר להקטנת הנזק.

על פסק דין זה מלינה המבקשת.

לטענתה, שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי לא נכרת הסכם לתיקון הנזילה בגג והעובדה כי הנזילה שבה, מצביעה על הכשל בעבודת המשיב. המבקשת טענה כי לא ייתכן שהיתה מזמינה עבודה של תיקון נזקי הרטיבות בלבד, מבלי לתקן את בעיית הנזילה שגרמה לכך.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא ובבקשה זו, לא מצאתי להיעתר לה.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בממצאים שבעובדה אשר נקבעו בפני הערכאה המבררת, בפרט כאשר הממצאים נסמכים על התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט. 

כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, קובעת הפסיקה, כי ההתערבות היא מצומצמת עוד יותר.