רת"ק 19984-09-16

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריית גת. בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

המחוקק הטיל על מגיש בקשה לרשות ערעור את החובה לשלם אגרה וזאת בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"). כמו כן, מוטלת על מגיש הבקשה החובה להפקיד עירבון בהתאם לתקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בצד הוראות אלו, נקבעו השיקולים למתן פטור באופן מלא או חלקי, כאשר עיקרם הוכחת חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכויי ההליך. ההבדל בין התכליות והשיקולים, בין אלו הנוגעים לפטור מתשלום אגרה, לבין אלו הנוגעים לפטור מהפקדת ערבון, נובע מהשוני במטרות העומדות בצידן.

בע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב צוין:

"שהרי הפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין המערער, המבקש לפתוח לפניו את שערי ערכאת הערעור ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה, לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה (...) ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם ..".(ראה שם בפסקה 6 לפסק דינו של השופט ג'ובראן (פורסם בנבו, מיום 3.10.2011)

מהבדל זה עולה, כי התנאים לקבלת פטור מהפקדת ערבון נוקשים יותר מן התנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה.

לאחר שבחנתי את הבקשה לפטור מאגרה וכן את בקשת רשות הערעור וסיכוייה מצאתי , ולו לפנים משורת הדין, כי יש מקום ליתן פטור מתשלום מחצית האגרה למבקש. שכן המדובר בחייל בשירות חובה המשתכר ממשכורתו כחייל, כאשר המבקש צירף לבקשתו את פירוט חשבון העובר ושב שלו המאמת את האמור.