רת"ק 18967-09-14 קורנמן נ' שטיין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 6.7.14 (כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי) ולפיו התקבלת תובענת המשיב כנגד המבקש בעילת לשון הרע וזה חויב לשלם סך של 12,000 ₪.

הצדדים הינם מאמני טניס שולחן לנכים. בשנת 2011 לקחו הצדדים חלק במסעה של נבחרת ישראל לטניס שולחן לנכים לארגנטינה כמאמנים, כאשר המבקש אף משמש כראש המשלחת.

לאחר חזרת הנבחרת לישראל, הגיש המבקש דו"ח להתאחדות לספורט נכים באשר למסע לארגנטינה. בתביעתו, טען המשיב כי שמו הוכפש במסגרת הדו"ח והדברים אשר נאמרו לגבי תפקודו במסע היו שקריים ופוגעניים, ומכאן תביעתו בעילת לשון הרע.

המבקש מצידו טען כי דבריו שנאמרו על גבי הדו"ח אכן קרו ומשכך קמה לו הגנת "אמת בפרסום" בקשר לדבריו.

עם תחילת ההליך עתר המבקש לדחיית התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית וכן עתר הוא בבקשה להיות מיוצג בהליך. בקשות אלו נדחו כבר במהלך הדיון.

במסגרת פסק הדין קיבלה ערכאה קמא את טענות המשיב ופסקה לזכותו פיצוי בסך 12,000 ₪.

בבר"ע שבפניי משיג המבקש על קביעות ערכאה קמא הן לעניין טענות הסף והן לעניין התביעה גופה.

אין בפני טעם של ממש לבטל את פסק הדין הנדון בשל טענה של חוסר סמכות עניינית.

ראשית לכל, עיון בפרוטוקול מעלה כי התובע העיד באזהרה "קראתי את כתב ההגנה. לגבי הטענה של חוסר הסמכות אני משיב כדלקמן: כתבתי אינספור מכתבים בנושא ולא קיבלתי עליהם תשובה."