רת"ק 17534-09-14 רחמים נ' שושנה

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (ת"ק 39138-12-13) מפי כב' השופטת אורית ליפשיץ מיום 9.7.2014

החלטה

הרקע וטענות הצדדים:

1.הצדדים התקשרו ביניהם לביצוע עבודות שיפוץ בדירתו של המבקש ברח' הכותל המערבי 24 באר-שבע. המבקש תבע את המשיב בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע בגין איחור בביצוע עבודות השיפוץ בכ-5 חודשים (לטענתו, אמור היה לסיים ביום 17.5.2012 וסיים ביום 28.10.2012), 300 ₪ בגין כל יום איחור, ובסך הכל תבע פיצוי בגובה של 34,500 ₪.  בנוסף טען המבקש, כי השיפוץ שבוצע היה באיכות ירודה ועל כן תבע בגין נזילות שנגרמו לטענת המבקש בדירת השכנים (מתחת לדירת המבקשת, נזילות שנבעו לטענתו מן השיפוצים, כאשר עלות התיקון לטענתו 1,050 ₪; בשל כך שהמשיב לא עמד בהתחייבותו לבצע בדק בית ולתיקון התקלה במזגן המשומש שהותקן לעומת מזגן חדש כפי שסוכם - סך של 2,350 ₪; בשל ביצוע עבודת איטום רשלנית ונזילות שנגרמו עקב כך בדירת השכנים – 1,000 ₪; בשל אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה בגין הגעה לדירה ועוגמת הנפש 15,000 ₪. על מנת שהתביעה תעמוד לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות העמיד את סכום התביעה על סך של 33,200 ₪.

2.המשיב טען מנגד, כי שיפץ את דירתו של המשיב בצורה הטובה ביותר במחיר עלות ומעבר למה שנדרש בצורה בטיחותית ומבלי לגרום נזק ולכלוך. כמו כן ציין המשיב, כי ביצע עבודות נוספות מעבר לסיכום בין הצדדים לכתחילה. לטענתו, חתם עבור המבקש על פתקית לא מודפסת בכתב ידו שלו ולא חתם על כל חוזה מודפס מול המבקש כאשר ההסכם אשר הוצג בכתב התביעה לטענתו מזויף, וכי הוא אינו יודע קרוא וכתוב ולכן אין משמעות לחוזה. לטענת המשיב בעבור חלק מן הדברים אשר ביצע עבור המבקש לא קיבל את התשלום המגיע לו. באשר לנזילה ציין, כי הגיע לתקן את הנזילות 5 פעמים, כאשר לטענתו האחריות לנזילות היא של המבקש לאחר שהמשיב הסביר לו כי האופן בו ביקש המבקש שהמשיב יתקין את הצנרת בעייתי מאוד. באשר למזגן ציין המשיב, כי הוא אמר למבקש שאינו עוסק בהתקנת מזגנים אך המבקש התעקש והמשיב לבסוף הסכים להתקין לו כאשר הוא התקין לו מזגן חדש.

עוד ציין המשיב כי מצבו הבריאותי בכי רע וכי הוא חסר כל ומתגורר במקלטים ובמקומות מחסה מזדמנים.

3.לאחר ששמע את הצדדים קבע בית המשפט קמא, כי המבקש הסכים מכללא לדחיית מועד ביצוע העבודות, שכן העביר את המקדמה למשיב בטרם החלו העבודות, כאשר בהתאם להסכם באותה עת היה מדובר כבר באיחור. בנוסף קבע בית המשפט, כי מועד סיום העבודות הינו המועד בו הועבר התשלום האחרון (8/2012) כאשר המבקש לא הציג כל אסמכתא לכך שהיה איחור במועד סיום העבודה (דהיינו כי המשיב סיים את העבודה ב- 10/2012 כטענתו). באשר למשך ביצוע העבודה ציין בית המשפט כי אף שצוין בהסכם שהעבודה תסתיים בתוך 11 ימים, בפועל התבקש המשיב לבצע עבודות נוספות ולכן אף סעיף זה בהסכם בוטל בהסכמה. לנוכח היקף העבודה קבע בית המשפט, כי חודשיים הינה תקופה סבירה לסיום העבודה. בית המשפט אף ציין, כי התנהגותו זו של המבקש אשר הסכים לאיחור בביצוע העבודות ולאחר מכן פנה לבית המשפט לקבלת פיצוי, הינה בבחינת חוסר תום לב. משכך דחה בית המשפט את הטענות בדבר פיצוי על האיחור על הסף.

באשר ליתר ראשי הנזק ציין בית המשפט שאין הוא צריך להידרש להם שכן הם חורגים מתחום סמכותו לאחר שהמבקש העמיד את תביעתו על 33,200 ₪ בהתאם לסמכות בית המשפט לתביעות קטנות כאשר טענתו בעניין האיחור היא טענתו העיקרית.

עם זאת ציין בית המשפט בתמצית, כי לא מצא ממש אף בטענות האחרות. ביחס לטענה בנוגע להתקנת מזגן משומש צוין, כי המבקש לא הוכיח את טענתו כי מדובר באותו מזגן שהותקן על ידי המשיב ובכל מקרה ראש נזק זה חורג מסמכות בית המשפט כאמור, כאשר המבקש אף לא הוכיח את תביעתו ביחס לנזק שנגרם לשכנים ובעניין האטימות והנזילות. לסיום ציין בית המשפט, כי אין למבקש אלא להלין על עצמו בשל אופי התנהלותו מול המשיב והאופן בו סוכמו הדברים ובוצעו התשלומים.

לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את המבקש בהוצאות בסך 1,000 ₪.