רת"ק 17329-02-16 משה נ' ינקו ואח'

1.מונחת לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת א. בוסני) מיום 28.12.2015 (ת"ק 50453-07-14) לפיו נקבע כי המשיב 1 נושא באחריות בשיעור של 10% בלבד לתאונה שארעה ביום 09.02.2014.

עוד נקבע בפסק הדין כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין (להלן: "פסק הדיון").

2.עיון בבקשה מלמד כי אין בפי המבקשת כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה לרשות ערעור בתוך המועד הקבוע בדין ובאשר למועד בו הוגשה הבקשה שלפני נטען כי במשך שבועיים ימים שלחה המבקשת שש פעמים את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור באמצעות הפקס לבית המשפט, אך בבדיקה שערכה מול מוקד המידע הוברר לה כי הפקסים לא התקבלו ו/או הגיעו אל מקום לא נכון, כך ש ביום 08.02.2016 הגיעה למזכירות בית המשפט והגישה את הבקשה דנן.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה הן המטעם כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, הן מהטעם כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר של למעלה מחודש ושבוע מהיום שבו ניתן פסק הדין במעמד הצדדים והן מהטעם כי הבקשה להארכת מועד נוסחה באופן לקוני ללא כל נימוק או אסמכתא לטענות שהועלו בה ולא נטען בה כל טעם מיוחד.

4.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות.

5.פסק הדין ניתן ביום 28.12.2015 במעמד הצדדים ומשכך המועד האחרון להגשת הבקשה לרשות ערעור חל ביום 12.01.2016 (יום ג' בשבוע).

הבקשה שלפני הוגשה ביום 08.02.2016 בחלוף 27 ימים מהמועד האחרון להגשת הבקשה לרשות ערעור.

6.הבקשה חסרה, כאמור, כל התייחסות לנסיבות בעטיין לא הוגשה הבקשה לרשות ערעור במועד הקבוע בדין ואין בהסבר שניתן על ידי המבקשת לעיתוי הגשת הבקשה שלפני משום "טעם מיוחד" להארכת המועד במובן הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

המבקשת אינה חולקת על העובדה כי עתרה, לראשונה, בבקשה להארכת המועד לאחר שזה חלף (משלוח פקס ראשון מתועד ביום 17.01.2016) ובהעדר כל הסבר לכך הרי שלא השכילה להוכיח "טעם מיוחד" להארכת המועד.

8.נוכח קביעתי לעיל, אינני נדרשת לבחינת סיכויי הערעור (ראה בש"א 2487/14 אברהם ביבי נ' אליעזר ליפר) ולמעלה מן הצורך אציין כי להערכתי אלה אינם גבוהים, זאת משהכרעת בית משפט קמא מונחת, בין היתר על קביעות מהימנות, אשר אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם.