רת"ק 14935-09-16 פרץ נ' ישראל-מחוז ש"י

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בת"ק 60412-01-16, שניתן על ידי כב' הרשם הבכיר ניר נחשון, ביום 4.8.16. על פי פסק הדין, נדחתה תביעת המבקש.

2.עיון בפסק הדין מלמד, כי במסגרת כתב התביעה שהוגש טען המבקש שנגרמו לו נזקים עקב כך שזומן לחקירה באזהרה במשטרת ישראל, בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.3.14.

3.בית המשפט הנכבד קבע, כי לא ירד לסוף דעתו של המבקש בכך שטען כי זימונו לחקירה במשטרה נעשה שלא כדין. בית המשפט הוסיף וקבע כי המבקש לא תמך טענותיו באסמכתאות כלשהן, מלבד טענות כלליות בדבר אי חוקיות הזימון.

4.בית המשפט קבע, כי משטרת ישראל זכאית ומחויבת לחקור אירועים כגון תאונות דרכים, כאשר עולה חשד לביצוע עבירות, לרבות עבירות תעבורה.

5.בית המשפט קבע עוד, כי אין כל חשיבות לשאלת זהות הגורם שהביא לידיעת משטרת ישראל את אירוע תאונת הדרכים, גם אם התובע הוא זה שהגיש תלונה במשטרה בגין אירוע תאונת הדרכים. בית המשפט קבע כי אין כל חשיבות לזהות בוחן התנועה, וכי העובדה שבוחן מסוים זימן את המבקש לחקירה אינה מלמדת על כך שאין לבוחן אחר את הסמכות לבצע את החקירה. לפיכך, התביעה נדחתה והמבקש חויב בהוצאות בסך 650 ₪.

6.במסגרת הבקשה לרשות ערעור טוען המבקש, כי לא הייתה תלונה כלשהי ולא הייתה סמכות למשטרת ישראל לזמנו לחקירה כאשר אין תלונה. בהקשר זה מסתמך המבקש על עדות חוקר התנועה בבית המשפט לתביעות קטנות, ממנה עלה כי המתלונן היה המבקש וכי השוטר לא ידע על תלונה אחרת הנוגעת לאותה תאונה.

7.המבקש גם מלין על כך שבית המשפט קבע שהוא זה שהתלונן במשטרת אשקלון. לטענתו, הוא לא הגיש תלונה באשקלון, במשטרת ירושלים או במחוז ש"י, ולדבריו בוחן התנועה שיקר בעניין זה בעדותו בבית המשפט.

8.המבקש גם מלין על כך שבתחילה ניתן פסק דין כנגד המשיבה, לאחר שזו לא הגישה כתב הגנה במועד, אולם לאחר מכן בוטל פסק הדין על ידי בית המשפט. המבקש סבור, כי לא היה מקום לבטל את פסק הדין, בפרט לאחר שהמשיבה, כדבריו, זלזלה בהליך המשפטי.

9.לטענת המבקש, גם בדיון שהתקיים ביום 4.8.16 לא התייצב איש מטעם המשיבה. למרות שהמבקש טען כי הוא זכאי לקבל פסק דין בהעדר הגנה, בית המשפט לא נעתר לכך. המבקש גם מלין על כך שבית המשפט נעתר לבקשת המשיבה וקבע מספר אורכות להגשת כתב הגנה לתקופות ממושכות יחסית.