רת"ק 11202-06-14 גפן נ' ברק

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ביום 21.05.14 ע"י כב' הרשמת הבכירה אושרית הובר היימן.

2.כאמור בפסק הדין, הצדדים התקשרו בעסקה לביצוע שיפוצים בביתו של המשיב. ברבות הימים נתגלו ליקויים משמעותיים בעבודתו של המבקש, וע"כ הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש "בתקרת הסכום האפשרי מבחינת בית משפט זה קרי, 33,200 ₪".

המבקש טען כי בצע את העבודות לשביעות רצונו של המשיב וכי תיקונים קלים שנדרשו כבר בוצעו.

המשיב הגיש חוות דעת מומחה, ממנה עולה כי הנזקים עולים לכדי סך 45,784 ₪.

המבקש לא הגיש חוות דעת מומחה.

בימ"ש קמא קיבל את התביעה בחלקה, וקיבל שני רכיבים מתוך כתב התביעה:

בנושא הריצוף נקבע כי בוצע ריצוף של כל קומת הקרקע, ומחוות הדעת עולה כי הריצוף הינו לקוי. על כן רכיב זה הוכח.

בנושא רשת חלון האמבטיה- התקבלה דרישת המשיב לחייב את המבקש בהחלפתה.

יתר רכיבי התביעה נדחו.

מאחר ונזקים אלה עולים על סך סמכותו של בימ"ש קמא, חוייב המבקש בתקרת הסמכות בסך 33,800 ₪.

3.תמצית טענות המבקש-

שגה בית משפט בכך שחייב את המבקש בסכומים שכלל לא נתבעו: היינו, בעוד המשיב תבעה בגין ליקויים בריצוף, חוות הדעת מתייחסת גם לליקויים בחיפוי קירות. משנתקבלה חוות הדעת כפי שהיא, זוכה המשיב בסכומים שכלל לא נתבעו. מדובר בריצוף בשטח 30 מ"ר, ולא בשטח 90 מ"ר.

לא התאפשר למשיב להגיש חוות דעת מטעמו לנוכח החלטת כב' הרשמת הבכירה א. הרץ מיום 13.02.14, וכן לא התאפשר לו לחקור עדים.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה.

נראה כי העניין שבפני נכנס לגדר המקרים בהם יתערב בית משפט בפסק דין שניתן ע"י בית משפט תביעות קטנות, וכי נפלה טעות על פניו של פסק הדין (ר' רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ, מיום 17.03.09). לפיכך ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.