רשת הום סנטר הורשעה בעבירה של העסקת עובדים בשבת

1.         נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בו הואשמה בהעבדת עובדים במנוחה השבועית בניגוד לסעיף 26 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

2.         מלכתחילה התייחס כתב האישום להעסקת 6 עובדים, אך עקב אי הופעתם של 3 עובדים להעיד - זוכתה הנאשמת מהעבירות שיוחסו לה לגבי אותם עובדים.

3.         כתב האישום מתייחס, אם כך, ל- 4 עבירות של העסקת עובד ביום המנוחה השבועי:

            העסקת העובד סופר אריה ביום שבת ה- 14/4/01;

            העסקת העובדים סופר אריה, דרויש קרן, אזטי רחל ביום שבת

ה- 13/10/01.

4.         אקדים אחרית לראשית:

            לאחר עיון בכלל החומר שבפני החלטתי לזכות את הנאשמת מאשמה באשר להעסקת העובדת אזטי רחל, ולהרשיעה בהאשמות שיוחסו לה לגבי העסקת העובדים סופר אריה (שתי עבירות) וקרן דרויש.

5.         טענות המאשימה:

א.         המאשימה הציגה את עדויות מפקחי העבודה עבד פאדילה ופיליפ חדד אשר ערכו את הביקורת במועדי ההעסקה שחלו בשבת; זימנה את העובדים שעבדו בחנותה של הנאשמת; המציאה תמציות רישום ממרשם האוכלוסין לעניין יהדותם של העובדים.

            כן הוגשה תמצית רישום לגבי זהות הנאשמת.

ב.         זיהוי העובדים - מפקחי העבודה בביקורת שערכו בחנות הנאשמת בתאריכים המוזכרים בכתב האישום, ראו פעילות מסחרית בחנות ולאחר הצגת התעודות של מפקח עבודה, העובדים סירבו לשתף פעולה ולמסור את פרטיהם. לאחר הזמנת המשטרה, המפקחים בליווי שוטר זיהו את העובדים לפי תעודת הזהות וגבו עדויות (עמ' 2 ש' 7-14). המפקח מס' 1 העיד שזיהה את העובדים לפי הלבוש המיוחד בצבע אדום או לבן שעליהם מופיע השם "הום סנטר" (עמ' 2 ש' 17-18).

ג.          הנאשמת לא הצליחה להוכיח כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדים שבהעסקתם הואשמה.

6.         טענות הנאשמת:

א.         בכתב האישום לא צוין מהו יום המנוחה השבועית.

ב.         לא הוכח כי הנאשמת היתה המעבידה של העובדים ששמותיהם מפורטים בכתב האישום.

ג.          לא הוכח כי העובדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום הינם יהודים.

ד.         העובדים רחל אזטי, אריה סופר וקרן דרויש הינם עובדים שעבודתם דורשת מידה מיוחדת של אמון אישי, ולכן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם.

7.         נימוקי החלטתי: