רשף נ' נאמן ואח'

פסק דין

שניים אוחזין בטלית.

בקופת ביהמ"ש הופקד ע"י המבקש, עו"ד סער רשף, פיקדון בסך 653,858 ₪ (להלן – הפיקדון) בעקבות צווי עיקול שהוצאו ע"י בית משפט זה. הטוען מס' 1 (להלן – עו"ד נאמן) טוען "אני מצאתיה וכולה שלי" ואף הטוען מס' 2 (להלן- פקיד השומה), טוען "כולה שלי".

1. עו"ד נאמן הגיש כנגד החייב העיקרי, שאינו צד להליך הביניים, מר אלי ונטורה (להלן - ונטורה) תובענה כספית לתשלום שכ"ט בסכום של למעלה מ- 2.5 מליון ₪, במסגרתה הגיש בקשות לעיקולים זמניים.

ביום 19.5.11 הגיש עו"ד נאמן בקשה להטלת עיקול זמני על כספים השייכים לונטורה והמצויים אצל בא כוחו דאז- המבקש, וכתוצאה מצו עיקול שניתן בבקשה זו נתפס הפיקדון נשוא טען הביניים. בשלב מאוחר יותר הגיש עו"ד נאמן בקשה נוספת להגדלת העיקולים, ומשהמבקש לא הגיב לבקשה זו, הגיש ביום 5.10.11 בקשה לאישור עיקול בהתאם לתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, בה עתר לאישור עיקול "בסכום של 847,188 ₪ על כל נכסיו וזכויותיו של המשיב הפורמלי 1". מחמת אי הגשת כתב הגנה מטעם המבקש ניתן ביום 4.12.11, ע"י בימ"ש זה פס"ד הקובע כי "בהיעדר כתב הגנה – כמבוקש".

2. מר ונטורה אף מתדיין עם שלטונות מס הכנסה, ובמסגרת תיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הגיע להסדר עם פקיד שומה אשקלון, אשר הוגש לאישורו של בית המשפט, המעמיד את חובו האישי וכן את חוב החברה שבשליטתו על סך 3,814,864 ₪ שנפרש לתשלומים חודשיים של 70,000 ₪ כל אחד. בהתאם לתצהיר התומך בתגובת פקיד השומה, חדל מר ונטורה לשלם את התשלומים החודשיים בחודש ינואר 2012, וחובו נכון להיום מסתכם ב-2,888,842 ₪, משכך עיקל גם פקיד השומה את הפיקדון וזאת ביום 31.7.11.

3. לטענת פקיד השומה חלות בענייננו הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, מששני הטוענים הינם במעמד שווה, ומשכך יש לחלק את הפיקדון בהתאם לחלק היחסי של כל אחד משני החובות.

לעומתו, טוען עו"ד נאמן כי יש להתעלם מהעיקול שהוטל ע"י פקיד השומה משמקורו בחטא ובהפרת תום הלב, כתוצאה מ"תרגיל" מכוון של מר ונטורה, אשר הפנה את פקיד השומה לכספים המעוקלים על רק על מנת למלט אותם מידיו של עו"ד נאמן.

4. מחמת אופיו הדיוני של הליך טען הביניים, אשר מטבע הדברים לא נשמעות בו ראיות, לא אוכל להגיע למסקנה כה קיצונית לפיה עסקינן בהליך לא כשר הנגוע בהפרת חובת תום הלב, רק בהסתמך על הטיעונים ועל התכתובת שהוגשה לי ע"י עו"ד מוטולה. יתכן בהחלט כי מדובר בצעד תמים, ולמצער צעד טקטי נטול פגם של אי חוקיות. מכאן שלא אוכל לנקוט בסנקציה מרחיקת הלכת לה טוען עו"ד נאמן על דרך התעלמות מן העיקול שהוטל ע"י פקיד השומה.

5. לא ניתן לייחס חשיבות לעובדה שהעיקול שהוטל ע"י עו"ד נאמן קדם לעיקול שהוטל ע"י פקיד שומה, שכן פסק הדין המאשר את העיקול לטובת עו"ד נאמן ניתן אחרי הטלת העיקול ע"י פקיד שומה. מכאן, שבפני שני עיקולים מאושרים בפסק דין שמעמדם זהה בסדר הנשייה, ויש להחיל עליהם את הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כי הכספים המעוקלים יזקפו "לחשבון החוב של זוכים אלה בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים".

6. מאחר ופסק הדין המאשר את העיקול, לפי האמור בבקשה לאישור העיקול, הינו על סך 847,188 ₪ ומאחר והחוב נשוא פסק הדין אותו אוחז פקיד השומה הינו על סך 2,888,842 ₪, יש לחלק את הפיקדון נשוא הבקשה באופ יחסי, דהיינו, 77.32% המבטאים סך של 505,563 ₪ יועברו לפקיד שומה אשקלון, והיתרה, בסך של 148,295 ₪, המשקפת את 22.68% הנותרים, תוותר בקופת ביהמ"ש להבטחת פסק דין שיינתן בתביעתו של עו"ד נאמן, אם יזכה בה.

7. לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות, לא לטובת המבקש, אף לא לטובת מי מהטוענים.

המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ב, 12 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: