רשף ואח' נ' בן מויאל ואח'

פסק דין

תביעה לתשלום סכום של 7,698 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

ביום 17.5.10 בסביבות השעה 17:30 נפגע רכב התובעים בתאונת דרכים שאירעה בכביש חוצה חניה מקורה בקריון שקרוב למרפאת זבולון, עת התנגש עם רכב שהיה נהוג בידי נתבעת 1 ובבעלות נתבע 2.

התובעים טוענים כי האשמה בגין קרות התאונה רובצת על הנתבעת 1 באשר הגיחה במהירות בכביש ללא שצייתה לתמרור "האט ותן זכות קדימה" שהונח על קיר החניה והתנגשה חזיתית ברכבם וגרמה לו לנזקים קשים בחזיתו שהוערכו ע"י השמאי מטעמם בסכום של 6,786 ₪ מה שגרם להורדת הרכב מהכביש (לשמאי שולם סך של 462 ש"חי בגין שכ"ט).

הנתבעים טוענים כי התאונה באחריות התובעת 1 אשר הגיחה לצומת מהצד הימני במהירות ותוך התעלמות מתנאי הדרך, בעוד הנתבעת 1 בתוכו ופגעה ברכבה בצידו הקדמי ימני. כניסה זו לצומת ללא בדיקת תנאי הדרך הינה בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה ועל כן האחריות בגין התאונה הינה על התובעים בלבד.

הנתבעים טוענים כי נקודת הפגיעה הינה בצד הימני קדמי של רכב הנתבעים ובצד הקדמי שמאלי ברכב התובעים והנזקים שנגרמו לשני הרכבים הינם קלים ביותר ולא כפי שתואר בחוות דעת השמאי מטעם התובעים אשר הגזים בתיאור הנזק ואף הכניס רכיבים שאין זה הגיוני כי נפגעו מהתאונה כמו כנף קדמית ימנית ומכאן אין לקבל את חוות הדעת מטעם התובעים כראיה לעניין הנזק.

הכרעה:

האחריות:

שתי הנהגות העידו בפניי, ולאחר ששמעתי אותן ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוצגו, הגעתי למסקנה כי הנתבעת 1 אחראית בגין התאונה, וכי יש לייחס אשם תורם לנהגת רכב התובעים, אנמק;

ראשית, שתי הנהגות העידו בפניי, ומסרו גרסאות סותרות לחלוטין, כל אחת העידה שהשנייה התפרצה לצומת בהפתעה. הקשבתי לדברי העדות והאמנתי לתובעת אשר השאירה עליי רושם מהימן יותר ועדותה השתלבה בהגיון עם יתר הממצאים בתיק כפי שאבהיר להלן,

שנית, התובעת הגישה תמונה של הרכבים בזמן אירוע התואנה, התמונה סומנה 001 ובה נראו הרכבים בעת ההתנגשות בתוך הצומת, כאשר בכיוון נסיעת הנתבעת 1 מונח תמרור של "האט ותן זכות קדימה" שהונח על הקיר בחניון, המשמעות היא כי הנתבעת 1 נסעה בניגוד להוראות התמרור וללא ששמה לב להימצאות רכב התובעים בצד ימין.

הנחת תמרור כגון זה בצד הכביש משמעה כי מוטלת על הנוהג משנה זהירות בעת חציית הצומת, עליו להאט ואף לעצור על מנת לאפשר לרכבים הבאים מימין ומשמאל לעבור תחילה ורק לאחר שהוא מוודא כי הכביש ממש ריק הוא יחל בנסיעתו.

שלישית, מיקום התאונה וכיוון הרכבים מעיד כי רכב הנתבעים החל בנסיעה והיה בתוך הצומת ורכב התובעים התנגש בו, גם רכב התובעים, היה צריך להיות זהיר בעת כניסתו לצומת ובמהירות שתאפשר לו לבלום או למנוע תאונה במקרה ובו רכב אינו מקיים את חובת תן זכות הקדימה. הנתבעת 1 התחיל בנסיעה ונכנסה לצומת ללא שנתנה זכות קדימה וכי התובעת מס' 1 תרמה לתאונה .

מכל האמור לעיל אני קובע כי הנתבעת 1 הינה האחראית בגין קרות התאונה, וכי יש לזקוף 30% אשם תורם על נהגת רכב התובעים.

הנזק:

התובע מסתמך לקביעת נזקיו על חוות דת השמאי מטעמו. השמאי לא נחקר על חוות דעתו, עיינתי בה ולא מצאתי מקום לאמצה במלואה לאור הנימוקים שיובאו להלן,

בחוות דעת השמאי נכתב שהחלקים שניזוקו הם : "פח חזית, דופן פנימית שמאלית, קורת שלדה קדמית שמאלית ודופן פנימית ימנית- התכופפו ונלחצו".

בתיאור הנזק נרשם כי שי להחליף כנף קדמי שמאלי וימני ופנס ומגן קדמיים, בנוסף לביצוע עבודות חשמל וצבע. התמונה אותה הגיש התובע לגבי מצב רכבו לאחר התאונה מחזקת את העובדה כי אלו הרכיבים שאכן נפגעו, כולל כנף קדמית ימנית ובניגוד לטענת הנתבעים כי לא ייתכן כי חלק זה נפגע, רואים כי תזוזת מכסה המנוע גרמה לתזוזתו הוא וכי זה חלק שאכן נפגע.