רשות שמורות טבע - תביעות נ' בסצ'נסקי

החלטה

שכרו של העד ישולם לו לפי התקנות לפי פחות מ-4 שעות ובנוסף ישולמו לו הוצאות נסיעה בסך 200 ₪. הסך האמור יישלח אל העד לכתובת אלמוגים 216/16 באילת, אצל אריה מרגוליס.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

הקלטת הוגשה וסומנה נ/1.

כן הוגשה התשובה לבקשה לביטול וסומנה נ/2.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פגיעה בשמורת טבע בניגוד לסעיפים 30 (ד) ו- 57 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח (להלן: "חוק גנים לאומיים") ותקנה 2 לתקנות שמורות הטבע סדרים והתנהגות (להלן: "תקנות שמורות הטבע"), פגיעה באלמוגים בניגוד לתקנה 2 לתקנות גנים לאומיים ושמורות טבע (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים והגנה עליהם) התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות גנים לאומיים") וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים,

אי ציות להוראת הרשות ופקחיה בניגוד לתקנה 15 לתקנות שמורות הטבע, וסעיף 57 לחוק גנים לאומיים, פגיעה בערך טבע מוגן בניגוד לסעיפים 33 (ג) ו- 57 (א) לחוק גנים לאומיים ובניגוד לתקנה 3 (א) לתקנות גנים לאומיים.

2.על פי כתב האישום בתאריך 13.11.2007 בשמורת טבע הים הדרומי באילת עקר הנאשם אלמוגים מהשונית, ברשותו נמצאו 5 אלמוגים אשר נעקרו על ידו כאמור, והוא ביצע את מעשיו למרות השילוט המוצב בשמורה האוסר לפגוע בערכי טבע מוגנים, ובמעשיו כאמור פגע הנאשם בשמורה.

3.הנאשם כפר באשמה, טען שכתב האישום כולו מזוייף ואמר שיכול להוכיח. הנאשם אישר כי נגע מספר פעמים בידיים באלמוגים כדי לעצור את גופו ולהסתכל מקרוב, טוען כי יש לו קוצר ראיה, הוא צריך להסתכל מקרוב והגוף צף למעלה ואם הוא לא מחזיק באלמוגים הוא זז כל הזמן. הנאשם מכחיש ששבר ואומר כי "זה שקרים".

4.העידו בפניי מר אבי גדליה פקח רשות הטבע והגנים ומר שלומי דוד צוללן שהיה במקום, מטעם המאשימה ומטעם הנאשם העיד הוא ואחיו.

5.עדותו של הצוללן מר שלומי דוד היא העדות המרכזית. עדותו הייתה אמינה ואני נותן בה אמון. על פי עדותו הוא היה באימון צלילה הבחין באזור המים הרדודים באדם נתלה על אלמוג כשידיו אוחזות בקרקעית וגופו למעלה, מנסה לעקור את האלמוג, הוא נגע לו ביד, סימן לו לעלות, הם עלו, הם החלו בדו שיח כשהם בתוך המים אך ראשם מחוץ לעיל, הוא הסביר לאדם (שהוא הנאשם) שזה אסור וכי זאת שמורה וטוען כי הנאשם אמר לו שהוא לא ידע שאסור, על פי עדותו של מר דוד כשהתחילו לחזור לכיוון החוף הוא שם לב שבחולצת הנאשם המקופלת כלפי מעלה יש מספר אלמוגים, הוא שחרר את האלמוגים מהחולצה כדי שיפלו מטה, להערכתו היו שם 5, 6 אלמוגים.

6.מר דוד חיפש פקח, הגיע מר גדליה והטיפול בעניין בוצע על ידי מר גדליה שהוא פקח.

7.בפועל ביחס לארוע עצמו העדות היחידה היא עדותו של מר שלומי דוד. כאמור עדות זו היא עדות אמינה ודבריו המהימנים לא נסתור בשאלות שנשאל בחקירה נגדית וגם לא מכוח צילום וידאו אשר הוצג לבית המשפט על ידי הנאשם. צילום הוידאו האמור הינו מקוטע, עניינו בקטע קצר ביותר של ההגעה אל החוף ואין בו כדי ללמד, כטענת הנאשם, שמר דוד לא יכול היה לראות לא את הארוע הראשון של הניסיון לעקור אלמוג או את הארוע השני של השלכת האלמוגים מהחולצה.

8.הראיות מטעם הנאשם, בדמות עדות העד מטעמו כמו גם צילום הוידאו, אין בהם כדי לפגוע במהימנות של עדות מר דוד. עדות האח, אשר לא היה במים אותה עת עניינה מרגע היציאה מהמים ואילך. מובן שעדות זו אינה רלוונטית לארוע שקדם.

צילום הוידאו כאמור צולם על ידי מי שהיה על החוף, הגם שמי שצילם את הארוע לא הגיע ובהסכמה התקבל הצילום, ואולם אין בו כדי להעלות או להוריד לראיות שבפניי שכן אין בו כדי להעיד מאומה על הקורות עובר לצילום.

9.הגם שמדובר בעדות יחידה, ועל בית המשפט להזהיר עצמו כאשר מדובר בעדות יחידה, אני מוצא כי מדובר בעדות יחידה מהימנה, אשר לא נסתרה ואני מוצא כי די בה כדי להרשיע את הנאשם על בסיסה.

10.אינני נותן אמון בעדות הנאשם אשר טענותיו התמקדו בהעדר ראיות של המאשימה ורק לבסוף מיקד דבריו בגרסה של ממש של אי ביצוע האמור.