רשות השידור נ' גולד

פסק דין

תחילתו של תיק זה בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה לביצוע בתיק הוצל"פ שמספרו 0161358493.

המחלוקת שבין הצדדים בתיק נוגעת לשאלה האם יש לחייב את הנתבע בתשלום בהתאם לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א-1981, אם לאו.

לשיטת התובעת יש לחייב את הנתבע בגין אגרה שלא שולמה וקנסות, וזאת בהיותו מחזיק של מקלט טלויזיה כאמור בתקנות.

הנתבע טען כי המכשיר שברשותו אינו "מקלט טלויזיה" כהגדרתו בחוק ובתקנות וזאת נוכח העובדה שהמכשיר שבידיו נעדר הרכיב המאפשר קליטת שידורים, וכל שניתן לעשות באמצעות המכשיר שבידיו הוא צפיה בקלטות וידאו.

הנתבע טוען כי אינו מחובר לשידור טלוויזיה כלשהו בדמות כבלים, לווין או אנטנה.

הצדדים הופיעו בפניי וביקשו כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה, על פי ס' 79 א לחוק בתי המשפט, ומכאן פסה"ד.

דיון:

"הקריטריון היחיד הקובע את בסיס החיוב באגרה הוא קריטריון ההחזקה במקלט. קריטריון זה מהווה את תנאי הסף לחיוב באגרת טלוויזיה. אין חבות באגרת טלוויזיה ללא החזקה במקלט. למרות מרכזיותו של תנאי זה להטלת החיוב באגרה אין החוק מגדיר מה טיבה של החזקה זו". (ע"א 935/00 מדיק מדיה קורפוריישן בע"מ נ' רשות השידור [פורסם בנבו]).

נראה אם כך, כי אגרת טלוויזיה מוטלת על החזקת מקלט טלוויזיה, ולא על השימוש בו. מכאן, משבחר אדם שלא להשתמש במקלט הטלוויזיה לצורך צפייה בשידורים, לא עומדת לו טענת פטור מתשלום האגרה, ובלבד שהמכשיר בו מדובר הוא אכן "מקלט טלוויזיה".

"החזקה במקלט טלוויזיה, במובחן מן השימוש בו, מחייבת את המחזיק בתשלום אגרת טלוויזיה. למונח "מקלט טלוויזיה" ניתנה משמעות פונקציונלית. מקלט טלוויזיה הוא כל מכשיר, או קבוצת מכשירים, בעל פוטנציאל לקלוט שידורי טלוויזיה. על פי האמור לעיל, הוגדרו מכשיר וידאו ומוניטור, אשר ניתן לקלוט באמצעות פעולתם המשולבת שידורי טלוויזיה, כ"מקלט טלוויזיה". אותו רציונאל מונח גם ביסוד הקביעה, כי ניתוק וולנטרי של מקלט טלוויזיה מן האפשרות לקלוט את שידורי הטלוויזיה באופן אלחוטי וקליטתם באמצעות רשת הטלוויזיה בכבלים, בהיעדר כל שינוי טכנולוגי במכשיר עצמו, אינו גורע מן הפוטנציאל של מקלט הטלוויזיה לחזור ולשמש "כתחנה אלחוטית". (ההדגשה שלי – ק.מ.פ) (ר' ה"פ 595/02 בן דוד נ' רשות השידור [פורסם בנבו]).

במקרה שבפניי טען כאמור הנתבע כי הוא מחזיק במכשיר טלוויזיה אשר באמצעותו ניתן לצפות בקלטות וידאו בלבד, ואשר לא ניתן באפשרות הטלוויזיה שברשותו 'לקלוט' שידורים, במובן זה שהרכיב המאפשר קליטתם של שידורים אלחוטיים אינו קיים בו. משכך, לשיטת המשיב, על פי מבחן הפונקציונאליות- הוא אינו נכנס לגדר המושג "מחזיק במקלט טלוויזיה".

נראה בעיניי כי היה על הנתבע לפנות לרשות השידור ולטעון טענתו כי הרכיב האלקטרוני אשר קולט שידורים מנותק מהטלוויזיה. משהיה פועל הנתבע כך, הייתה רשות השידור שולחת מן הסתם נציג מטעמה אשר היה מאשר כי אין מדובר ב'מקלט' טלוויזיה אשר קולט שידורים אלחוטיים, במידה והדבר אכן כך, ובכך היה הנתבע פטור מלשלם אגרה כלשהי לרשות השידור.

לא ברור מדוע בחר הנתבע להעלות טענה זו רק בשלב הדיון ולא טרח להביא טענותיו אלו בפני התובעת, כאשר נשלחו אליו התראות התשלום במועדים שונים לאורך השנים. בהתאמה, משקיבל הנתבע דרישה לתשלום האגרה, ומשבחר לא לפנות לתובעת ולא להעלות בפנייה את טענותיו, הציג מצג משל הוא מסכים לחיוב, והביא את התובעת להוציא הוצאות בקשר עם הליכי הגביה.

מכל האמור, נוכח סימני השאלה העולים מטענות הנתבע בנוגע לפונקציונאליות של המכשיר שברשותו מחד, ומנגד נוכח העדר היכולת לבחון את הטענות נכון למועד הפקת דרישות התשלום לאור העובדה כי אלו נותרו ללא מענה בזמן אמת, וללא התייחסות הולמת מטעם הנתבע, אני רואה לנכון לקבוע כי הנתבע ישלם סך של 3,000 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של התביעה, וזאת ב-3 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 10/8/11 ובכל 10 לחודש שלאחריו.

לא יסלק הנתבע את התשלומים האמורים במועדם ובמלואם – יעמוד החוב הפסוק כאן לפירעון מיידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום ההפרה ועד לתשלומו המלא, ובנוסף, יתווסף לחיוב הפסוק חיוב בסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות המשיב.

איחור של עד 7 ימי חול לא יהווה הפרה.

בסוף הדברים אך לא בשוליהם, ומשתיק זה "נפל בין הכסאות" ולא זכה להחלטה במשך זמן ממושך, אני רואה לנכון להתנצל בפני הצדדים על העיכוב.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.