רשות השידור חיפה נ' ברנר

פסק דין

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל על סך של 1,521.89 ₪.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 30/3/13, בהתנגדות שהגיש הנתבע כנגד התביעה, הודיעה התובעת כי לאור תדפיסי חשבון שהמציא לידיה הנתבע במסגרת הדיון, לפיהם שילם את חיוביו במועדם, תודיע עמדתה תוך 30 יום.

ביום 12/3/13 הודיעה התובעת שלאחר בדיקת תדפיסי החשבון היא מבקשת למחוק את התביעה כנגד הנתבע ללא צו להוצאות, בהתחשב שהנתבע לא צירף להתנגדות את דפי החשבון ובכך נבצר מהתובעת לבדוק את טענותיו.

הנתבע בתגובתו טען כי נגרמו לו הוצאות, בכללן אובדן ימי עבודה, עלות חתימת תצהיר בפני עו"ד, ייעוץ משפטי, הוצאות הדפסה, פקס ודואר המסתכמות ב - 2,000 ₪ בערך, אך לא צירף כל אסמכתא בעניין.

תקנות 511 ו- 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעות כי בתום כל הליך יחליט בית המשפט אם לחייב בעל דין בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת בעל דין אחר.

פסיקת ההוצאות מסורה לשיקול דעת בית המשפט, וזה יבחן את שווי הסעד, התנהגות בעלי הדין להליך, דרך ניהול ההליך, מורכבות התיק , הזמן שהושקע בהכנת התיק וחשיבות העניין לבעלי התיק. (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמ' 744).

עוד נאמר שם כי העובדה שבעל דין פעל בתום לב, אין בה כדי לפטור אותו מהוצאות הנפסקות למי שמפסיד בדינו, בעל דין שזכה בדין זכאי כי שכרו לא ייצא בהפסדו וממילא הוא זכאי להוצאותיו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בדבר ההוצאות וקביעת שיעורן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 300 ₪.

לאור האמור לעיל אני מורה על מחיקת התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום מהיום סך של 300 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: