רשות השידור/ המשרד הראשי נ' כשוע

פסק דין

1. ביום 12.2.09 הגישה התובע נגד הנתבע תביעה על סכום קצוב ע"ס 1690 ₪ בגין חיובי אגרה

למחצית הראשונה של שנת 2001 ולשנים 2006 עד 2007 .

2. לפי נתוני תיק ההוצל"פ ביום 13.10.10 מסירה מלאה של האזהרה לנתבע . הנתבע מסר גירסה

מעורפלת , שנתמכת באופן חלקי בלבד בתצהירו , לגבי הנסיבות שהובילו לכך שההתנגדות הוגשה

רק ביום 15.7.12 . בס' 9 עד 10 לבקשה ובס' 2 לתצהיר נטען כי הנתבע לא קיבל כל דרישה

ו/או הודעה ו/או תביעה ו/או הזמנה לדין ורק לאחר בירור גילה מהי עילת התביעה .

גם לאחר עיון מדוקדק בהתנגדות , בבקשה להארכת מועד ובתצהיר לא ברור מתי וכיצד נודע

למבקש על קיומו של תיק ההוצל"פ ומתי ביצע את אותו בירור . בס' 10 השני של הבקשה

להארכת מועד , מפנה הנתבע לפנייה שביצע למוקד לקוחות ומסביר כי פנייה זו היא העילה

לבקשה להארכת המועד . דא עקא , פנייה שכזו לא צורפה , לא לבקשה ולא להתנגדות .

3. גם לגופו של ענין , לא מצאתי כי עומדת לנתבע טענת הגנה שיהיה בה כדי להצדיק בירור

מעמיק יותר של טענתו חרף מחדלו הדיוני להסביר את האיחור הרב בהגשת ההתנגדות .

מהמסמך שכותרתו "היסטורית תיק" , אשר צורף לתביעה , עולה בבירור כי תקופת החיוב

היא כאמור בס' 1 של פסק הדין .

הנתבע טוען כי בכל התקופה הרלוונטית הוא פטור מתשלום אגרה כמי שמקבל קיצבת

הבטחת הכנסה . דא עקא , לבקשה צורפו אישורים לפיהם הנתבע קיבל קיצבת הבטחת הכנסה

במרבית החודשים בשנים 2008 עד 2010 , שאינן רלוונטיות כלל לתביעה בתיק זה .

כמו כן , ב"כ הנתבע התעלם לחלוטין מהוראות תקנות רשות השידור ( אגרות , פטורים ,

קנסות והצמדה ) התשל"ד – 1974 ( להלן "התקנות") לגבי מקבלי הבטחת הכנסה .