רשות השידור/ המשרד הראשי נ' טוריצקי

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב בגין אגרת טלביזיה עבור השנים 2005 – 2007. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 25.7.12.

ביום 23.5.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי ההתנגדות הוגשה באיחור הואיל ולא קיבל את מכתב ההתראה ואת האזהרה אשר נשלחו לכתובת ברח' ורבורג 4 בירושלים. המבקש טוען כי בכתובת זו מתגוררת גרושתו וכי לא העבירה לו את ההודעות שהתקבלו.

לגופה של התביעה, טוען המבקש כי מאז התגרש ועזב את הדירה ברח' ורבורג לא היתה ברשותו טלביזיה וכי אגרת הטלביזיה עבור הטלביזיה בכתובת זו משולמת.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי הואיל והמבקש לא עדכן את כתובתו למשלוח מכתבים הרי שמדובר בהמצאה כדין. המבקשת מציינת כי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר של 10 חודשים.

לגופה של ההתנגדות, טוענת המבקשת כי המבקש שילם בעבר אגרת טלביזיה ואף מודה כי החזיק ברשותו בעבר מקלט טלביזיה. מכאן שהעל המבקש חלה החובה לדווח למשיבה על העברת המקלט. המבקש אף טוען כי האגרה משולמת עד היום על ידי גרושתו, אך לא הציג מסמך להוכחת טענותיו, ועל כן יש לדחות את ההתנגדות.

תחילה עלי לדון בשאלה האם ההתנגדות הוגשה במועד. כאמור, המבקש טוען כי אינו מתגורר בכתובת בה נמסרה האזרה או מכתב ההתראה ועל כן לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, המבקש אינו מפרט בבקשתו מתי נודע לו על קיומו של התיק ומכאן שלא עמד בנטל להוכיח כי ההתנגדות הוגשה במועד.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה, המבקש טוען כאמור כי לא הגיש את ההתנגדות במועד נוכח העובדה שלא ידע על התביעה נגדו, שכן גרושתו לא העבירה לידיו את המסמכים. נימוק זה יכול להוות טעם מיוחד לצורך הארכת מועד בערכאה ראשונה לצורך שמיעת טענות המבקש לגופן.

אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקש טוען כי מאז עזב את דירת גרושתו ברח' ורבורג בירושלים, לא היה ברשותו מקלט טלביזיה. ואולם, המבקש אינו מפרט מתי עזב את הדירה והיכן התגורר בתקופה נשוא החוב. בנסיבות אלה, לאור העובדה כי טענתו של המבקש לא פורטה כנדרש, הגעתי למסקנה כי יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה בסך של 1,800 ₪ בקופת בית המשפט. המבקש יפקיד סכום זה בתוך 30 יום. עם הפקדת הסכום, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: