רשות השידור/ המשרד הראשי נ' חוסין ואח'

החלטה

1.תיק זה שבפני נפתח בהגשת תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה. הוא הובא בפני כהתנגדות לביצוע תובענה, כפי שנרשם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בעכו, שם הוגשה הבקשה. הבקשה עצמה אינה נושאת כותרת "התנגדות", אלא "בקשה לסילוק התביעה על הסף".

דיון במעמד הצדדים התקיים בפני ביום 22.5.12.

למרות שהתביעה כולה קטנה ביותר (סך 1,149 ₪ בלבד), לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה עניינית כל שהיא, על אף מאמצים שהושקעו בכך.

2.עסקינן בתובענה לחיוב המבקשים לשלם את אגרת הטלויזיה לשנים 2010 ו-2011.

המבקשים טענו בבקשתם, כי המשיבה לא שלחה התראה קודם להגשת התובענה, וזאת בניגוד לחובתה על פי סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לטענת המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש"), לאחר שפנה אל המשיבה וביקש לקבל לעיונו אישור המעיד על משלוח התראה כאמור בדואר רשום, ולא נענה, פנה ללשכת ההוצאה לפועל, צילם את החומר, ומצא, כי אישור המשלוח אינו נושא חותמת הדואר. אף בירור שערך בחברת הדואר העלה, כי דבר הדואר, שמספרו הסידורי נרשם על אישור המשלוח, למעשה לא נשלח כלל.

לטענת המבקשים, המשיבה ניסתה להטעות את לשכת ההוצאה לפועל, בכך שצרפה אישור המעיד, כביכול, על משלוח בדואר רשום, כאשר, למעשה, המשלוח לא בוצע כלל.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיבה לא צרפה אישור בדבר פרטי החייב, כפי שהיא נדרשת לעשות על פי תקנות ההוצאה לפועל, וכי זוהי עילה נוספת לסילוק התביעה על הסף.

עילה נוספת לסילוק הסף, לטענת המבקשים, היא אי-צירוף מסמכים התומכים בתביעה, ובעניין זה מתייחסים המבקשים לאי צירוף הפניות שנעשו לתשלום החוב נשוא התביעה.

המבקשים ביקשו, לחלופין, כי המועד להגשת ההתנגדות יוארך, ככל שתידחה הבקשה לסילוק על הסף.

3.המבקשים לא העלו, בשלב זה, טענות כל שהן לגוף העניין. הם לא התייחסו באופן כל שהוא לעצם התביעה, לשאלה אם הם חייבים בתשלום אגרת הטלויזיה לתקופה הרלבנטית, ואם לא – מדוע לא. אף החקירה הנגדית שנערכה, במעמד הדיון, ביחס לתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף, לא הולידה טענת הגנה ברורה לגוף העניין.

המבקש הקפיד לנסח את תשובותיו באופן כללי ומתחמק, ודוגמא טובה לכך יהיו השאלה והתשובה הבאות:

"ש: ואם היית מקבל מכתב התראה שהחזקת במקלט בשנים 2010-2011 ואתה נדרש לשלם את האגרה, ואם לא – תוגש אגרה (צ"ל תוגש תביעה, ד.ע.)?

ת:הייתי שוקל את הסעדים שלי והייתי מגיב. הייתי שוקל את זכויותיי, חובותיי, את המצב המשפטי ומגיב לגוף העניין" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 12-15).

4.בתום החקירה סיכמו הצדדים טענותיהם.

המבקשים עמדו על בקשתם לסילוק התביעה על הסף, בשל אי משלוח התראה, ואי קיום הוראות כגון צירוף פרטי חייב וצירוף מסמכים שתומכים בתביעה. לטענתם, התביעה הוגשה בניגוד לדין, ובאופן שפגע בזכות הטיעון שלהם.

המשיבה אינה חולקת על כי ההתראה בפועל לא נשלחה בדואר. לטענתה, מדובר בתקלה. היא שולחת מדי יום מכתבים רבים בדואר רשום, ובשל תקלה טכנית כל שהיא, לא נשלחה ההתראה למבקש דנן. על כל פנים, לטענת המשיבה, אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, שכן אף אם התביעה אינה מקיימת את ההוראות המיוחדות החלות על הגשת תובענה בסכום קצוב על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, הרי היא מקיימת את הוראות התקנות בדבר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, ודי בכך, על מנת שלא תופעל כלפיה סנקציה חמורה של סילוק על הסף.

עוד טוענת המשיבה, כי היה על המבקשים להעלות את טענותיהם במסגרת בקשה שתוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק, בטבריה. המבקשים הפנו את בקשתם ללשכת ההוצאה לפועל בעכו, כאילו מדובר בהתנגדות לביצוע תובענה, שעה שזכות זו, של הגשת בקשה בלשכה שאינה הלשכה בה נפתח תיק ההוצאה לפועל שמורה להליך ההתנגדות לביצוע תובענה בלבד.

לעניין זה השיב ב"כ המבקשים, כי חוק ההוצאה לפועל מאפשר הגשת התנגדות גם מן הטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בחוק.

אשר לטענה בדבר אי צירוף "פרטי חייב" טוענת המשיבה, כי צירוף טופס פרטי חייב הינו אחת האפשרויות הקבועות בתקנות ההוצאה לפועל (תקנה 109יא), שעה שקיימת גם אפשרות אחרת והיא, כי מנהל הלשכה אישר נקיטת הליכים לאחר שמצא התאמה בין הפרטים שנרשמו בתיק לבין מרשם האוכלוסין, וחזקה כי מנהל הלשכה אישר נקיטת ההליכים תוך שפעל כדין.