רשות השידור/המשרד הראשי נ' אטראד ואח'

החלטה

1.לפני בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב ע"ס 4,423 ₪ בגין אגרה שלא שולמה וקנסות עפ"י חוק ותקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה) התשל"ד-1974 ותגובה לבקשות. עפ"י המצורף לתובענה הינה לתשלום אגרת טלוויזיה משנת 2003 ועד שנת 2009 (לשנה זו מחצית ראשונה בלבד).

2.בפי המבקשים טענות שונות בגינן ראוי, לשיטתם למחוק את התביעה. ראשית מפנים להליך משפטי קודם שהתקיים בין המשיבה לבין מבקש 1 בבית משפט השלום בקריות, שבסופו נמחקה שם התביעה לאור מחדלים בניהולה.

שנית, טוענים כי מבקשת 2 אינה חתומה על אישור המסירה בתיק.

שלישית וזה העיקר – טוענים כי אין ברשותם מקלט טלוויזיה, הם מחוסרי דיור מתגוררים בחדר וחצי אצל הורי המבקש מאז נישואיהם בשנת 2005 למיטב ידיעתם אבי המבקש משלם אגרה למשיבה (סע' 6 להתנגדות). אין להם מקלט טלוויזיה, לאחר שעוקל בשנת 1999 ולא נרכש חדש מטעמי דת (סע' 13). כבר בשנת 2003 הבהירו האמור לנציגי המשיבה, וכך עשו גם בתשובה לפנייתם אליהם בשנת 2009. כ- 3 חודשים לפני הגשת ההתנגדות ביקר בביתם אדם מטעם המשיבה שסייר בכל חדרי הבית (מצוין שמו ומס' טל' נייד) ולא מצא מקלט טלוויזיה.

עוד טוענים כי יש למחוק התביעה משלא שולמה אגרה בגינה וכן בשל חוסר סמכות מקומית – הסמכות לבית משפט השלום בקריות ולא בעכו.

לראשונה נודע למבקשים על תיק ההוצל"פ כשבוע לפני הגשת ההתנגדות עת קיבלו הודעה על עיקול רכבה של מבקשת 2. לא ייתכן כי בוצעה המצאה של אזהרה, בני הזוג הם הורים ל- 8 ילדים ולהם 6 נכדים (סע' 11).

3.לטענת המשיבה ביום 8.3.10 בוצעה המצאה של אזהרה למבקשים, שסרבו לחתום. במקרה כזה מדובר בהמצאה כדין. ישנן סתירות בטענותיהם ביחס למועד ידיעתם על התיק המתנהל ודי בכך לדחות בקשתם להארכת מועד.

לגופו של עניין, הפטור היחיד שניתן למבקשים הוא לגבי שנת 2002, אז קיבל המבקש הבטחת הכנסה. ביחס לשנים אחרות לא ניתן פטור. למשיבה מידע לפיו רכש המבקש מקלט טלוויזיה בשנת 2000. פקח של המשיבה ביקר בבית ביום 12.2.10, מדובר בבית בודד, ראה צלחת לווין על הגג וחיבורי לווין, המבקש טען כי מדובר בצלחת ישנה. המבקש לא אפשר לו להכנס לאחד מחדרי הבית.

ההליך הקודם בין הצדדים נמחק ולא נדחה לפיכך אין מניעה להגשת תביעה זו.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הריני מאריכה את המועד להגשת התנגדות.

צורפו לתגובה 2 אישורי מסירה, האחד מיום 8.3.10 הוצא למבקשת ונושא לכאורה חתימת מקבל ושני מיום 10.5.10 הוצא למבקש ועליו נכתב "מסרבת לחתום". הוגשו שני תצהירי מוסר שהחתימה עליהם אומתה ביום 8.8.10. על אחד נכתב כי בוצעה מסירה למבקשת ביום 8.3.10 ועל האחר כי בוצעה מסירה למבקש באמצעות אשתו ביום 10.5.10. באף אחד מהתצהירים לא מסומן כי סרבו לחתום על האזהרה. די בספק הניכר ביחס לאופן ביצוע ההמצאה כדי להענות לבקשה להארכת מועד.

5.באשר לטענות הנוגעות לסמכות מקומית, אין בהן ממש, כך גם ביחס לתביעה הקודמת שאין מחלוקת כי נמחקה ותו לא.

6.לגופה של התנגדות, תמוה בעיני כי המבקשים מודים כי עד לשנת 1999, היה ברשותם מקלט טלוויזיה ומאז שעוקל אין ברשותם כזה מטעמי דת. עוד תמוהה הטענה כי מתגוררים בבית אביו של המבקש, מאז נישואיהם בשנת 2005, כשבהמשך בקשתם מבהירים כי יש להם משפחה ענפה של ילדים ונכדים. המבקשים טוענים כי החוקר ששלחה המשיבה לא מצא אצלם כל טלוויזיה, דבר שאינו מתיישב עם טענתם כי מתגוררים בבית הורי המבקש, שלו יש טלוויזיה שעבורה הוא משלם אגרה.

7.לאור הסתירות העולות מהבקשה דומה בעיני כי אף המבקשים נמנים על אוכלוסיה זו וכי סיכויי ההתנגדות נמוכים. יחד עם זאת כדי לא לחסום דרכם של המבקשים לבית המשפט תינתן להם רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט.

הסכום יופקד עד ליום 1.11.10 שאם לא כן תדחה ההתנגדות.

למעקב המזכירות.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"ע, 05 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: