רשות השידור/ המשרד הראשי נ' אבו דעאבס ואח'

החלטה

בפני התנגדותם של המבקשים לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדם המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1410393122, בגין אי-תשלום נטען של אגרת הטלוויזיה לשנים 2007-2012, בסכום כולל של 3,607 ₪.

המבקשים טענו בתצהירם שתי טענות הגנה.

האחת, כי אין בידם מקלט טלוויזיה כלל, והשנייה, כי אין הם מתגוררים בבית משלהם כי אם בבית הוריו של המבקש מס' 1.

טענת ההגנה הראשונה של המבקשים התמוטטה בחקירתו הנגדית של המבקש מס' 1, עת הודה כי יש ברשותו מקלט טלוויזיה, אם כי לטענתו "התמונה לא ברורה".

טענה זו סותרת את הנטען בתצהיר ההתנגדות, וממילא אינה יכולה לשמש כהגנה בפני התביעה, שכן ההלכה היא שדי במכשיר שמסוגל לקלוט את שידורי המשיבה, לאור המבחן הפונקציונלי שנקבע בפסיקה (ראה ע"א 1934/95 רשות השידור נ' גיורא שור, פורסם במאגרים) ולאור העובדה שאין בידי המבקשים אישור בודק מוסמך על כך שהמקלט מקולקל.

ברם, טענת ההגנה השנייה של המבקשים לא התמוטטה בחקירתו הנגדית של המבקש מס' 1 ולא התבררה כהגנת בדים.

המבקש מס' 1 עמד על כך שהוא מתגורר בבית אחד עם הוריו, וטענת ב"כ המשיב בסיכומיו כאילו הודה שהוא מתגורר ביחידת דיור נפרדת, אין לה תימוכין בפרוטוקול.

על פי תקנה 5(ב)(2) לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), התשלד-1974 לא תוטל אגרה על מקלט טלוויזיה אם: "הוא מוחזק בידי בן-משפחתו של המחזיק במקלט טלוויזיה אשר בעדו שולמה אגרה, והוא מתגורר אתו באותו מען".

יש לזכור כי "בהליך שבו נדונה בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. כך, למשל, אין בודקים אם בידי הנתבע מצויה ראיה בכתב להגנתו כנגד הראיה בכתב של התובע. כשנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שמראה הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד" (עמ' 310). (כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג – 2003). 

לפיכך, אני מתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה, בטענה זו בלבד, קרי – כי הוריו של המבקש מס' 1 הם החייבים באגרה הנתבעת.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

רוצה לומר – על בעלי הדין לפעול לצירופם של המסמכים הבאים, התובע/ת בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו והנתבע/ת 30 ימים נוספים לאחר מכן: 
(א) תצהיר (לתביעה בלבד) בעל דין ערוך לפי טופס 17 א' לאימות העובדות בכתבי הטענות; 
(ב) חוות דעת של מומחים מקצועיים – אם ישנן; 
(ג) רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה, המצויים או שהיו מצויים ברשותם, או בשליטתם 
ושאותרו על ידם לאחר חקירה ודרישה; 
(ד) צילום מכל המסמכים שכל צד מתכוון להסתמך עליהם, ואם אלה אינם בידם, יצויין בתצהיר  
בידי מי, למיטב ידיעתו - הם מצויים; (ה) אסמכתאות משפטיות, אם ישנן. 
כתבי הטענות של הצדדים המאומתים בתצהירים, בהתאם לטופס 17 א', מהווים תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין. רצו הצדדים להביא עדים נוספים, שאינם בעלי דין, יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם, בתוך 45 ימים, מיום שהוגש כתב ההגנה האחרון. המועד להגשת תצהירי העדים חל בו זמנית על כל בעלי הדין בתובענה.