רשות הפתוח נ' יונה ואח'

פסק דין

עיריית נס ציונה הרחיבה דרך בצומת הרחובות המנין הראשון-דרך רבין. לצורך הרחבת הדרך הפקיעו הנתבעות 3 ו-4 חלק המקרקעין הרשומים על שם התובעת. לטענת התובעת ההפקעה כוללת גם את המקרקעין המושכרים לנתבעים 1 ו-2. מכאן החלטתה של התובעת להגיש את התביעה כנגד כל הנתבעים.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת הינה רשות שהוקמה על פי בקשר למקרקעין של המדינה.

2.הנתבעים 1 ו-2, שני אחים, הוכרו על ידי התובעת וחב' עמידר כשוכרים מוגנים של המושכר ברחוב ראובן לרר 17 בנס –ציונה (להלן-"המושכר").

הנתבעת 3 הינה וועדה מקומית לתכנון ולבנייה, כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

הנתבעת 4 הינה עירייה אשר הוקמה על פי פקודת העיריות.

האירועים שקדמו להגשת התביעה:

3.המקרקעין עליהם מצוי המושכר היה ידועים עד לשנת 1971 כגוש 3849 חלקה 24. חלקה זו פוצלה לחלקות קטנות יותר, וחלק מהמקרקעין עליהם מצוי המושכר נרשמו כגוש 3849 חלקה 51.

4.סדר האירועים נקבע על פי המסמכים שהגישו הצדדים לבית המשפט.

ביום 11.5.1952 ערכו נציגי חב' עמידר ביקור מעגל במושכר נשוא כתב התביעה, בעת שהתגורר בו מר יעקוב סלומון. בדו"ח הביקור נרשם כי המושכר הינו דירה בת 2 חדרים שמידות כל אחד מהם הם 4 מ' X 3 מ' וכי מחוץ דירה קיימים מטבח לחוד, מקום רחצה לחוד ובית כסא לחוד. מידות המטבח, מקום הרחצה ובית הכסא לא פורטו במסמך זה. במסמך זה נרשם כי משפחת סלומון נכנסה להתגורר במושכר בשנת 1949.

ביום 25.5.1054 נערך ביקור נוסף במושכר, ולא חל כל שינו בפרטי המושכר.

ביום 8.11.1954 נחתם חוזה בין מר סלומון יעקב לבין מר יונה יצחק, אביהם המנוח של הנתבעים 1 ו-2 (להלן-"המנוח"), לפיו מכר מר סלומון למנוח:

"את ביתו ברח' ראובן (פרדס אלונזו) בנס-ציונה. הבית כולל שני חדרים, מטבח, מחסן, בית שימוש בחצר הבית, כולל שטח המגרש שהוא דונם אחד ומקלחת גם היא בשטח החצר בסכום כללי של 1,075 ל"י (אלף שבעים וחמש לירות ישראליות."

ביום 3.12.1954 ערכו נציגי עמידר ביקור מעגל במושכר. באותה עת התגורר המנוח עם משפחתו במושכר. בחלק IV של דו"ח הביקור במקום נרשם בסעיף 1 "עולה חדש דמי היתר" ובסעיף 4 של חלק זה נרשם "דייר קודם סולומון יעקב". חלק VI של הדו"ח הוא חלק הערות הפקח, בו רשם הפקח כדלקמן:

"דייר הקודם סולומון יעקב שלם דמי היתר סך 100 ל"י לפי קבלה מס' 8136 מיום 5.12.54 בעד הדירה בת 2 חדרים."

בדו"ח לא נרשם עבור מה שולמו דמי ההיתר, האם עבור בניית שני חדרים נוספים? האם הכוונה היא לדמי מפתח?

ביום 5.12.1954 נחתם חוזה שכירות מוגנת בין התובעת באמצעות חב' עמידר לבין מר יונה יצחק ז"ל, אביהם המנוח של הנתבעים 1 ו-2, לפיו השכירה התובעת למנוח ברחוב דרך בית עובד 67 בנס-ציונה דירה בקומת קרקע לתקופה שתחילתה ביום 5.12.1954 וסופה ביום 15.12.1955. חוזה השכירות התייחס לדירה הייתה בת 2 חדרים מטבח בחוץ לחוד וחדר נוחיות בחוץ לחוד. מהוראות סעיף 6(ג) לחוזה עולה כי למושכר הייתה צמודה חצר, שכן בסעיף זה נכתב כי השוכר מתחייב "לשמור על נקיון המושכר, חדר המדרגות, החצר ..."

בחוזה השכירות לא נרשם מה שטח החצר שהושכרה למנוח, וכן לא נרשם מספר הגוש והחלקה בהם מצוי המושכר.