רשות הפתוח נ' דנץ ואח'

פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:

האם יש ליתן כנגד הנתבעים או מי מהם צו לפינוי המקרקעין נשוא כתב התביעה?

האם יש לחייב את הנתבעים או מי מהם לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בגין הבנייה שבנו הנתבעים או מי מהם שלא בהסכמת התובעת? אם כן;

מהו סכום דמי השימוש שבו יש לחייב את הנתבעים או מי מהם לשלם לתובעת?

כללי:

בעלי הדין:

התובעת הינה גוף שהוקם על פי דין.

הנתבע 1 הינו בעלה של הנתבעת 2, אביו של הנתבע 3 וחמיה של הנתבעת 4.

הנתבעת 2 הינה אשתו של הנתבע 1.

הנתבע 3 הינו בנו של הנתבע 1.

הנתבעת 4 הינה אשתו של הנתבע 3 וכלתו של הנתבע 1.

מערכת היחסים בין הצדדים עד להגשת התביעה:

התובעת הינה בעלת הזכויות בדירה ברחוב נח זכריה 1 ברמלה (להלן-"הדירה"). ביום 26.6.1973 השכירה התובעת את הדירה בשכירות מוגנת לאבוקאעיד (אלווהבני) סהאם. ביום 21.9.1981 חתמו אבוקאעיד (אלווהבני) סהאם מצד אחד והנתבע 1 ואשתו באותה עת, גב' דנף סיהאם, על תצהירים להעברת זכות הדיירות המוגנת בדירה לנתבע 1 ולאשתו סיהאם. ביום 6.10.1981 דנה וועדת דמי מפתח של התובעת בקביעת דמי המפתח שעל הנתבע 1 לשלם. בהחלטה זו מתוארת הדירה כדלקמן:

"המדובר בבית דו קומתי. הבית בקומה א' וחלק מהדירה בקומת קרקע. הבית מורכב משלושה חדרים, 1) 16.34 ממ"ר 2) 8.55 ממ"ר 3) 18.13 ממ"ר, מטבח ושירותים בפנים ולחוד, מחסן ביתי בגודל 4.66 ממ"ר. גישה נוחה ורחוק ממרכז העיר..."

ביום 18.10.1981 נחתם חוזה שכירות מוגנת בין התובעת לבין הנתבע 1 ואשתו סיהאם. לחוזה צורף תשריט מיום 13.9.1981. בתשריט נרשם כי הדירה נמצאת בגוש 4450 חלקה 110. בהמשך אותה חלקה מצויה חלקה 1 בגוש 4450. בהתאם לתשריט, הכניסה לדירה הינה מרחוב זכריה, והגישה לחלקה מס' 1 הינה מרחוב צפניה. הרחוב המקשר בין רחוב זכריה ורחוב צפניה הינו רחוב ביאליק.

בשנת 2001 נפטרה גב' סיהאם, אשתו של הנתבע, וכ- 3 שנים לאחר מותה התחתן הנתבע 1 בשנית עם הנתבעת 2.

ביום 17.8.2000, שלחה גב' שרה דרעי, רכזת בכירה בתובעת, מכתב לנתבע 1 ולאשתו המנוחה אודות תוספות בנייה בלתי חוקית לדירה. במכתב זה כתבה גב' דרעי לנתבע 1 ולאשתו דאז כדלקמן:

" הנדון: תוספת בניה בלתי חוקית בנכס

בגו"ח 4450/110/4 רח' צפיה 1 רמלה