רשות המיסים בישראל - מחלקה לתיקים מיוחדים ואח' נ' דובריש ואח'

גזר-דין

1.הנאשמים פעלו כמנהלים פעילים של עסק בענף הבנין ומסגרות והורשעו על פי הודייתם במסגרת הסדר טיעון , בביצוי עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או דוח הכולל ידיעה כאמור, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף (להלן:"החוק"), בשימוש במרמה או תחבולה, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק ובניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק.

2.במהלך שמיעת הראיות גובש בין הצדדים הסדר טיעון. במסגרתו חזרו בהם הנאשמים מכפירתם, הודו במיוחס להם בכתב האישום והורשעו. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי היה והנאשמים יסירו את מחדלי האישום הראשון בסך של 215,629 ₪ יעתרו במשותף להשית על הנאשם 1 , שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות ואילו על הנאשם 2 חמישה עשר חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוסכם כי יושתו על שני הנאשמים עונשי מאסר על תנאי וכן קנס אשר הצדדים הותירו לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.ב"כ המאשימה פירטה כי הסדר הטיעון נערך תוך שמירה על איזון האינטרסים ובשים לב לחלקו של כל אחד מן הנאשמים בביצוע העבירות ועתרה לבית המשפט לכבדו.

לחומרה הדגישה ב"כ המאשימה את ביצוען של עבירות כלכליות תוך הסבת נזק לקופה הציבורית ואת היותן מכת מדינה. בנוסף פירטה את הלכת בתי המשפט אשר קבעה לא אחת כי בעבירות אלה יש צורך בהשתת ענישה מרתיעה הן ברכיב המאסר והן ברכיב הקנס.

מנגד הדגישה לקולא את הסרת המחדלים נשוא האישום הראשון, את החיסכון בזמן השיפוטי ונסיבותיהם האישיות של כל אחד מהנאשמים.

לאור זאת עתרה לבית המשפט כי יכבד את הסדר הטיעון ויטיל על הנאשמים קנס משמעותי בשים לב למהות העבירות והנזק שנגרם לקופת המדינה, שכן המחדלים הוסרו אך בחלקם.

4.ב"כ הנאשם 1 הדגיש לקולא את הסרת המחדלים נשוא האישום הראשון המהווה הבעת חרטה אמיתית וכנה. באשר לאישום השני ציין כי הגם שלא היו בידי הנאשמים מסמכים, לבטח היו זכאים לנכות מס תשומות, בשים לב למהות העסק אותו ניהלו ולכך כי ביצעו עבודות בעבור חברה אחרת אשר אף היא נמצאת בחקירות של רשות המסים.

בנוסף פירט ב"כ הנאשם 1 את נסיבותיו האישיות של מרשו, גילו המתקדם ומצבו הכלכלי בכי רע והינו נאלץ לקבל סיוע מהמקורבים אליו. על כן עתר כי בית המשפט יתחשב בו ויטיל קנס כספי סמלי בלבד.

5.ב"כ הנאשם 2 הדגיש כי מרשו שיתף פעולה עם רשויות המס, הודה בכל המיוחס לו לקח אחריות על חלק מהותי יותר בביצוע העבירות מזה של אחיו, הנאשם 1 וחסך זמן שיפוטי יקר. בנוסף טען כי הנאשם 2 עשה ככל יכולתו על מנת להסיר את המחדלים תוך שהוא רותם לעזרתו את כלל הקרובים לו וגם בכך היה כדי להצביע על לקיחת האחריות והבעת החרטה.

עוד פירט ב"כ הנאשם 2 את תרומתו הרבה של מרשו לחברה וכן את מצבו הכלכלי הדחוק ועתר לבית המשפט כי יתחשב בו ובבני משפחתו ויטיל קנס בשיעור מזערי.

6.הנאשם 2 טען כי אחיו, הנאשם 1, נגרר לביצוע העבירות בעטיו, מחמת היותם נתונים לאיומים מצד גורמים עברייניים. בנוסף עתר לבית המשפט כי יקל עימו ברכיב הכספי.

7.הנאשם 1 ציין כי כיום הינו שכיר ונעדר כל קשר עם רשויות המס וכן כי לא היה מודע

למהלך הדברים. גם הוא עתר לבית המשפט להקל בעונשו ברכיב הקנס.

דיון

8.חומרת ביצוע עבירות כלכליות, תוך שליחת יד לקופה הציבורית הינה מן המפורסמות. נקבע בהלכה עקבית כי יש להשית ענישה משמעותית על כל רכיביה. זאת נוכח נפיצות העבירות והקושי שבאיתורן ולשם הבהרת החומרה והרתעת הפרט והכלל.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ( כב' הש' פרוקצ'יה) ברע"פ 512/04 - מוחמד בן

נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל:

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי

לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה ."