רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ ואח'

הכרעת דין

במקום הקדמה

1.בתיק זה ניתנה בשעתו על ידי מותב קודם, סגן הנשיא השופט אפרתי, הכרעת דין מזכה המבוססת על טענת הגנה מן הצדק. התיק הוחזר לבית משפט השלום עם קבלת ערעור המאשימה על זיכוי הנאשמים מחמת הגנה מן הצדק. בשל פרישתו של המותב הקודם ונבצרותו ליתן הכרעת דין בתיק, הועבר התיק לטיפולי. בנסיבות שנוצרו נעתרתי לבקשת ההגנה לחזור ולשמוע את העדים העיקריים בתיק, לרבות הנאשם, בעדות בשמיעה חוזרת. לאחר מכן השלימו הנאשמים את פרשת ההגנה, והצדדים הגישו סיכומים בכתב. כעת בשלה העת למתן הכרעת הדין בתיק.

מסגרת האישומים

2.הנאשמות 1 – 2 הן שתי חברות פרטיות בבעלות נאשם 3, אשר היה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, בין ספטמבר 2000 למאי 2002 (להלן: "התקופה הרלבנטית"), מנהלן הפעיל. הנאשמות עסקו בסחר בגרוטאות ופסולת מתכת (להלן: "הנאשמות" ו"הנאשם").

כתב האישום מונה שני אישומים, אחד לכל אחת מהנאשמות, כשתוכן האישומים דומה.

באישום הראשון יוחסה לנאשמים 1 ו – 3 קבלת 25 חשבוניות פיקטיביות, כשהסכום הכולל של החשבוניות הפיקטיביות עומד על 5,173,707 ₪, ומס התשומות הכולל עומד על 750,282 ש"ח. באישום השני יוחסה לנאשמים 2 ו – 3 קבלת 29 חשבוניות פיקטיביות, כשהסכום הכולל של החשבוניות הפיקטיביות עומד על 5,858,722 ₪, ומס התשומות הכולל עומד על 851,267 ש"ח.

על פי הנטען הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות במטרה להתחמק ממס, וניכו את מס התשומות במסגרת הדיווחים התקופתיים במטרה להתחמק ממס. לפיכך, יוחסו לנאשמים 1 ו-3 25 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, עבירות על סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"); ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה על סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; ו - 25 עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה, עבירות על סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ. לנאשמים 2 ו-3 יוחסו 29 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, עבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, ו- 29 עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה.

3.למקרא כתב האישום, יש מקום להקדים מספר הערות כבר בפתח הדברים:

ראשית, הטענה בכתב האישום היא שהחשבוניות הן פיקטיביות, משום שהוצאו בגין סחורות שלא נמכרו לנאשמים על ידי שתי החברות שהוציאו את החשבוניות, וכל יעודן היה לכסות באופן חשבונאי כוזב על סחורות שנרכשו על ידי הנאשמים מהשטחים (סעיף 1 לפרק העובדות באישומים הראשון והשני). המאשימה הבהירה כי אינה טוענת שלא נמכרו סחורות כמפורט בחשבוניות, וטענתה מתמקדת במיהות הצדדים לעסקת המכר.

שנית, כתב האישום אינו מפרט את זהות האנשים שנתנו את החשבוניות לנאשמים. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי את כל החשבוניות שבמחלוקת קיבלו הנאשמים מאחד או יותר מהבאים:

ממדוח ג'לג'ולי, הבעלים הרשום בחברת אלנג'אח מסחר ושיווק 2000 בע"מ, שעל פי הנטען סיפקה לנאשמים 1 ו-3 את חשבוניות הכיסוי (להלן: "אלנג'אח" ו"ג’לג’ולי").

אמיר פדילה, הבעלים הרשום בחברת אלאמין אלנסר מסחר ושיווק בע"מ, שתפקידה על פי הנטען מול הנאשמים היה זהה בתקופה מאוחרת יותר (להלן: "אלאמין" ו"פדילה").

ריאד שתיה, תושב השטחים (להלן: "שתיה"), שיש מחלוקת ביחס למעמדו באלנג'אח ואלאמין (להלן, ביחד: "החברות"). שתיה עסק בהובלת סחורות, ויש מחלוקת אם היה סוחר בתקופה הרלבנטית.

שלישית, כתב האישום אינו מציין ממי בשטחים נרכשה הסחורה, ואינו מגביל את עצמו לגורמים מסוימים, זולת הטענה שהסחורה נרכשה ישירות מגורמים בשטחים. מטעם המאשימה העידו שני סוחרים מהשטחים בלבד, חוסיין רמדאן וזיאד ראנם (להלן: "רמדאן" ו"ראנם"), ונזכרו שמות נוספים של סוחרים, שחלקם לא העידו כלל, ואחרים העידו בפרשת ההגנה. לצד כל אלה, עמדה לבירור לאורך כל ההליך שאלת מעמדו של שתיה כסוחר מהשטחים, והאפשרות שמכר לנאשמים סחורה השייכת לו. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, ככל שחלק מהסחורה נמכר לנאשמים במישרין על ידי שתיה עצמו כסוחר פסולת מתכת, אין שוני בין מעמדו כגורם מהשטחים לבין מעמדם של סוחרים אחרים מהשטחים.

טרם בחינת תשובת הנאשמים, הגדרת המחלוקות, וצלילה אל הסוגיות הראייתיות, אקדים ואעמוד בקצרה על הפן המשפטי של העבירות. אעיר כי קיימות בין הצדדים מחלוקות משפטיות בנושאים קונקרטיים הנגזרים מן העבירות, ובהם אתמקד.

הפן המשפטי

4.חוק מס ערך מוסף מבוסס על עקרון ההקבלה ועל חיוב כל חוליה בשרשרת הייצור במס ערך מוסף. כך, במכירת מוצר משלם המוכר מס עסקאות, היינו מס על הערך המוסף שתרם למוצר, וממנו הוא מנכה מס תשומות, היינו מס על ההוצאות שהיו לו ברכישת המוצר (א' נמדר, "מס ערך מוסף", כרך א',עמ' 39, ג' עמיר "עבירות מס" ע' 611, ע"פ 10736/04 כהן נ' מדינת ישראל).

גביית המס והדיווח עליו הם בשיטה של אכיפה עצמית. מנגנון החיוב במס והדיווח עליו, נשען, אם כך, במידה נכבדת על מהימנות הדיווח, ודיווח אמין נגזר ממהימנות התיעוד לעסקה ומיושרם של המדווחים. רק אם התיעוד משקף עסקאות אמת בכל מרכיבי העסקה, בין צדדים אמיתיים לעסקה, יכול מנגנון הגבייה העצמית להתקיים בדרך אפקטיבית.

תכליתה של העבירה על סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ להבטיח את פעולתו התקינה של מנגנון גביית המס, תוך הסתמכות על מהימנות מסמכי תיעוד העסקה, חשבוניות המס.