רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' חמוי ואח'

החלטה

1.בפני בקשת ההגנה שלא לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה המיוחסת להם בכתב האישום.

2.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של עשיית שימוש במרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב) (8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975.

3.מעובדות כתב האישום עלה כי בעת הרלוונטית היה הנאשם 1 מנהלה הרשום של חברת מטבחי הפורום, העוסקת בתכנון וייצור מטבחים (להלן:"החברה") והוא והנאשם 2שימשו כמנהליה הפעילים.

באותה העת שימש גדעון קטן (להלן:"גדעון"), שעבד בעבר בחברה, כמנהל בחברת מטבחי קלאסיק (להלן: החברה הנוספת") שעסקה אף היא בתכנון וייצור מטבחים והוקמה בסמוך למועד ביצוע העבירות.

ביום 1.11.04 נערך הסכם בין החברה לחברה הנוספת במסגרתו מכרה החברה את הציוד, המלאי והמוניטין שלה לחברה הנוספת בסכום כולל של 7,020,000 ₪ (להלן:"עסקת המכר") וסכום המס הגלום בגינה הינו 1,020,000 ₪.

הנאשמים הוציאו באמצעות מנהל החשבונות של החברה, חשבונית מס על שם החברה לחברה הנוספת בגין עסקת המכר (להלן:"החשבונית"") ואולם לא דיווחו עליהלרשויות המס ולא שילמו את המס הנובע ממנה.

גדעון רשם את החשבונית בספרי הנהלת החשבונות של החברה הנוספת והגיש דו"ח להחזר מע"מ בסך של 1,020,000 ₪ ונענה בהתאם (להלן:"ההחזר").

לאחר שהחברה הנוספת קיבלה את ההחזר הועבר לנאשמים, הופקד בחשבון הבנק של החברה ובאותו היום נמשך במזומן ושימש לצרכיהם. גם באותה עת לא דווחה החשבונית ולא שולם סכום המס הנובע ממנה.

4.מלכתחילה הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים וכן כנגד החברה (להלן: "כתב האישום המקורי"). לנוכח אי איתורו של הנאשם 1 נמחקו הוא והחברה מכתב האישום המקורי.

עם איתורו של הנאשם 1 הוגש נגדו כתב אישום בת"פ 44536-09-12, אשר הדיון בו אוחד עם ת"פ 30901-02-11 בו הוגש כתב האישום המקורי, אשר נותר על כנו, בנוגע לנאשם 2 בלבד. באותה העת גם הורה בית המשפט על זיכויה של החברה, בשל מחיקתה לאחר מענה לכתב האישום המקורי.

5.ב"כ הנאשם 1 טענה בדבר היעדר ראיות להיות מרשה מנהל פעיל בחברה וכן למשמעות זיכויה של החברה מכתב האישום המקורי ש, בגינו ובהעדר אחריות אישית של הנאשם 1, לא ניתן להאשימו במיוחס לו.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי לא עלה בידי המאשימה לעמוד בנטל הרובץ עליה להוכחת היסוד הנפשי של העבירה המיוחסת לנאשם 1. שכן עלה מן הראיות שאין המדובר בהונאת רשויות המס אלא אך באי תשלום חוב בגין מס.

בנוסף טענה ב"כ הנאשם 1 כי לבד מהיותו של הנאשם 1 בעלים רשום בחברה ומתוקף כך גם מי שחתם על הסכם המכר, לא הובאה כל ראייה באשר לחלקו בביצוע העבירה. כל שעלה מראיות התביעה שכלל תפקידו בחברה הסתכם בהיותו פועל ייצור ומכאן שלא קם ולו בדל ראיה להוכחת יסוד המרמה המיוחס לו.

בהקשר זה ציטטה ב"כ הנאשם 1 מעדותו של גדעון ממנה עלתה מעורבות פורמאלית בלבד של הנאשם 1 בניהול החברה וחלקו הבלעדי של הנאשם 2 בביצוע לכאורי של העבירה ובכלל הדברים גם מעורבות בלעדית בביצוע עסקת המכר, ואף לא הוכח לכאורה כי הנאשם 1 נכח בעת חתימתה.

לדברי ב"כ הנאשם 1 היות הנאשם 1 פועל ייצור בלבד בחברה עלה מעדותם של העד אלי דנון (להלן:"אלי"). עוד לדבריה עלה כי הנאשם 2 היה אמון על ענייניה הכספיים של החברה ומתוקף כך הורה על הוצאת החשבונית.

בהקשר לתפקידו המצומצם של הנאשם 1 בחברה, הפנתה ב"כ גם לעדותו של צמח קרייף (להלן:"צמח") , תחתיו עבד הנאשם 1 במחלקת הייצור של החברה.

עוד טענה ב"כ הנאשם 1 באשר לראיות התביעה מהן עלה כי לנאשם 1 לא היתה כל נגיעה לענייניה הכספיים של החברה או לחשבון הבנק שלה, לא קיבל לידיו את ההחזר ולא עשה בו כל שימוש ולא הובא ולו בדל ראיה להוכחת יסוד המרמה מצידו.

בנוסף טענה ב"כ הנאשם 1 באשר לאי קבילות הודעותיו של מרשה בגין הפרת זכות ההיוועצות ולחלופין שאין באמור בהן כדי להוכיח כל מעורבות בעבירה, הגם שאישר את היותו מנהל פעיל בחברה והעובדה כי הגה את עסקת המכר. עוד לדבריה, אף לא קיימת תוספת ראייתית לחיזוק האמור בהן.

5.ב"כ הנאשם 2 טען כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח לכאורה את המיוחס לנאשם 2 בכתב האישום.