רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' חיר

הכרעת דין

לאחר ששמעתי העדויות בתיק זה החלטתי לזכות הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פגיעה בשמורת טבע, פגיעה בערך טבע מוגן והחזקת ערך טבע מוגן.

מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 18.7.08, בשמורת טבע הר מירון, עסק הנאשם בכריתת כ- 20 עצים מסוג אלון מצוי ואלון תולע (להלן:"העצים"), שהינם ערכי טבע מוגנים, באמצעות מסור מכני וזאת ללא היתר.

הנאשם עמד על ניהול המשפט בעצמו, ללא ייצוג, כפר בעובדות כתב האישום ומשכך, נשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העידו 2 עדי תביעה.

עד תביעה מספר 1, גיא כהן (להלן:"גיא"), היה פקח מטעם רשות הטבע והגנים בהר מירון בעת הארוע. גיא העיד כי ביום הארוע מושא כתב האישום בעת סיור בשמורת הטבע בהר מירון, שמע מסור מכני, נסע לכיוון הרעש, החנה את רכבו וצעד לעבר מקום הרעש ברגל. משהפסיק רעש המסור הוא שמע העברה והזזה של בולי עץ ממקום למקום בתוך החורש. גיא זיהה מבין הגזעים את הנאשם עובד ומערים עצים שכרת. לדבריו הוא מכיר את הנאשם מהכפר בית ג'אן וזיהה אותו באופן ודאי, ממרחק של כ- 20-30 מ'.

עוד סיפר גיא כי כשהתרחק מהמקום, איתר את רכבו של הנאשם – רכב מסוג רנו 19 והמתין לידו לבוא הנאשם.

כעבור כחצי שעה, משהנאשם לא הגיע לרכבו, חזר גיא למקום הכריתה, ראה את ערימות העצים, זיהה כי הכריתה היתה טריה, הריח את ריח השמן של המסור וציין כי חלק מהכריתות היו מלפני מספר ימים. עוד ציין גיא, כי בכל זמן הארוע לא היתה תנועה של כלי רכב ואנשים מלבד הנאשם.

גיא ציין כי צילם הן את הרכב והן את ערימות העצים, אולם אותן תמונות לא הוגשו על ידי התביעה לבית המשפט .

בחקירה נגדית נשאל גיא על ידי הנאשם מדוע הוא לא צילם אותו בשעת הכריתה והשיב כי לא יכול היה לצלם אותו טוב מהמקום בו עמד.

כשנשאל מדוע לא בא לדבר עם הנאשם טען גיא כי עקב ארועים אלימים בשמורת הר מירון בעבר, ההנחיות הן כי יש צורך במספר פקחים בכדי לגשת לארוע וכי הוא קרא לפקח נוסף אולם עד הגיעו, הנאשם עזב את המקום.

עד תביעה מספר 2, מר דרור ארנשטיין, פקח ברשות הטבע והגנים, הגיע למקום הארוע יומיים לאחר הארוע, ערך דוח פעולה (ת/1) וצילם תמונות העצים שנכרתו (ת/2) על מנת להמחיש כמות הגזעים שנכרתו.

הנאשם ויתר על חקירה נגדית של עד זה .

מטעם ההגנה העידו 2 עדים, הנאשם ואשתו.

הנאשם טען כי היה בטיול ועל כן הוא ורכבו היו במקום.

בחקירתו הנגדית הוסיף כי הוא יודע שאסור לכרות עצים בהר הילל, לבנו יש אישור לכריתה, אולם לו עצמו אין אישור.

הנאשם אישר כי מכיר את גיא כפקח הרשות בהר מירון ותמה על שלא ניגש אליו אם זיהה אותו, כטענתו.

הנאשם אישר כי הגיע ברכבו למקום אולם מסר כי החנה את רכבו מתחת לעץ במקום המרוחק כ- 50 מטר מאזור הכריתה.

ב"כ המאשימה הציגה לנאשם תמונת הרכב אותה צילם גיא, אולם הנאשם טען כי לא זוכר את מספר הרכב בעל פה והרכב בתמונה לא חונה תחת עץ, לכן סביר שאין זה רכבו.