רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' גלבוש ואח'

החלטה והכרעת דין

מתירה לנאשמים לחזור בהם מהכפירה, מתירה תיקון כתב האישום כמבוקש.

כתב האישום יתוקן בגופו ויועבר לסריקה במזכירות.

לנוכח הודאת הנאשמים בכתב האישום המתוקן, הריני מרשיעה אותם בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת בנגוד לסעיף 8 (א) (3) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו -1955 ואת נאשם 1 מרשיעה בנוסף גם בעבירה של פגיעה בערך טבע מוגן בנגוד לסעיפים 33 (ג) ו- 57 (א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר א תשע"א, 23/02/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם שבאה במסגרת הסדר טעון ולאחר חזרה מהכפירה בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת כאשר נאשם 1 הורשע בנוסף גם בעבירה של פגיעה בערך טבע מוגן.

יש לציין כי כתב האישום בנוסחו המקורי כלל בנוסף 4 עבירות של ציד ועבירה של החזקת ערך טבע מוגן אשר נמחקו כולן לאחר שמיעת הראיות, במסגרת הסדר הטעון.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן אשר תוקן כאמור בהתאם לראיות שנשמעו בפני עד היום, בתאריך 10.3.09, לפנות בוקר ביציאה מהשטחים החקלאיים ומשמורת הטבע עין חוד, נמצאו הנאשמים ברכב כשברשותם דורבן שחוט ללא ראש, נקי מקוצים ומתובלן ובנוסף נמצא הנאשם 1 מחזיק קילו אזוב מצוי.

במסגרת הטעונים לעונש הפנתה התובעת לחוות דעתו של ד"ר נמצוב הנוגעת לדלדול אוכלוסיית הדורבנים בארץ בטענה שגם החזקת הדורבן כשלעצמה, חמורה.

התובעת ביקשה להבחין בין חלקו של הנאשם 1 לחלקם של יתר הנאשמים בהחזקת הדורבן והפנתה לעבירה הנוספת בה הורשע הנאשם 1 ולחומרתה.

ב"כ הנאשם 1 הדגיש תיקון כתב האישום לקולא על ידי מחיקת מרבית העבירות ואת העובדה כי תיקונו למעשה תואם את הדברים שאמר הנאשם 1, הן בחקירתו הראשונה והן בהקראה.

לטענתו לו היה כתב האישום מוגש מלכתחילה בנוסח התואם את גרסת הנאשם 1, הרי שהיה נחסך זמן שיפוטי יקר.

עוד טען ב"כ הנאשם 1 כי מצבו הכלכלי והנפשי של הנאשם אינם טובים בלשון המעטה, כי חלף זמן רב מאז בצוע העבירות וכי נסיבות הארוע אינן חמורות וכמות האזוב שנתפסה אינה גדולה, לכן ביקש להקל בעונשו של הנאשם 1 ולהמנע מהטלת קנס גבוה.

הנאשמים 2-4 הביאו נסיבותיהם האישיות ומסרו כי עובדים במרחק רב מביתם ולמרות שהם אבות לילדים קטנים, הם באים הביתה אך אחת לשבועיים.

כתב האישום אכן תוקן לקולא באופן משמעותי בהתחשב בקשיים ראייתיים שעלו במהלך שמיעת הראיות.

כך עלו גם נסיבות הארוע בו הנאשמים אשר נסעו כולם ברכב בו נהג הנאשם 1, דרסו את הדורבן מבלי לשים לב ולאחר מכן הנאשם 1 ירד מן הרכב וכשראה את מצבו של הדורבן, שחט אותו ושם אותו בתא המטען של הרכב על מנת שיוכל לאכול אותו יחד עם שאר הנאשמים בהמשך.

בהתחשב בחומרת העבירה מחד ובנסיבותיה מאידך, כמו גם בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ובחלקו של כל אחד מהם בבצוע העבירות, הריני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

1. אני דנה את הנאשם 1 לתשלום קנס בסך 3,500 ₪ או 35 ימי מאסר.

הקנס ישולם ב- 7 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.4.11.