רקובסקי נ' ניר ואח'

פסק דין

בכל הזמן הרלוונטי לתביעה:

1. התובע היה הבעלים והנהג של רכב פרטי מסוג סיטרואן מס ' רישוי 3036835 (להלן: "הרכב").

2. הנתבע מס' 1 הינו עובדה של הנתבעת מס' 1. והנתבעת מס' 2 הינה מעבידתו של הנתבע מס' 1.

3. הנתבע מס' 1 נהג באוטובוס מס' רישוי 9238914 (להלן: "האוטובוס") אשר הינו בבעלות הנתבעת מס' 2.

4. הנתבעת מס' 2 הינה חברה הרשומה בישראל כדין העוסקת בהסעה ציבורית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 6.2.09 שעה 12:10 לערך ארעה תאונת דרכים בצומת דרכים בעיר קרית ספר, כאשר התובע נהג בדרך דו מסלולית ואילו הנתבע 1 נהג באוטובוס ויצא מרחוב צדדי לכיוון הדרך הדו מסלולית.

אין מחלוקת בין הצדדים גם שבכיוון נסיעת האוטובוס היה מוצב תמרור עצור.

לטענת התובע בעת שהוא הגיע לצומת נכנס האוטובוס לצומת בלי לעצור את האוטובוס לפני התמרור ובלי לתת לו זכות קדימה, וכתוצאה מכך פגע חלקו האחורי של האוטובוס בחלקו הקדמי שמאלי של הרכב.

לטענת נהג האוטובוס, כאשר נכנס לצומת הרכב לא נראה מהצומת, התובע הגיע במהירות גבוהה ופגע באוטובוס מאחור.

קשה לי לקבל את גרסת נהג האוטובוס לאור העובדה שאם הפגיעה היתה מאחור כיצד הוא יכול היה לראות שהרכב אכן מגיע מאחור ופוגע בו.

מצד שני, מאחר והפגיעה היתה מחלקו האחורי של האוטובוס (ובדרך כלל אורך של אוטובוס הוא כ- 12 מ'), משמע מכך שהתובע התקרב לצומת כאשר האוטובוס כבר התחיל בפנייתו.

יש לציין שהלכה פסוקה קובעת שכאשר מתרחשת תאונה בצומת, יש לייחס לנפגע אשם תורם לקרות התאונה.

בנסיבות אלו סבור אני שיש לחלק את האחריות בין נהג האוטובוס והתובע באופן שיש להשית על נהג האוטובוס 60% מאחריות לתאונה ועל התובע 40% מהאחריות לתאונה.

התובע הוכיח את הנזקים כדלקמן:

השתתפות עצמית - 1,974 ₪

הנחת העדר תביעות בסך – 675 ₪

לאור זאת התובע הוכיח נזקים בסך 2,649 ₪.

מאחר והתובע נושא ב- 40% לקרות התאונה הרי שהוא זכאי לקבל מהנתבעים 1,589 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן: